ירמיה 15

1 וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אִם־יַעֲמֹד מֹשֶׁה וּשְׁמוּאֵל לְפָנַי אֵין נַפְשִׁי אֶל־הָעָם הַזֶּה שַׁלַּח מֵעַל־פָּנַי וְיֵצֵֽאוּ׃

耶和华对我说：“虽有摩西和撒母耳站在我面前代求，我的心也不顾惜这百姓。你将他们从我眼前赶出，叫他们去吧！

2 וְהָיָה כִּי־יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּֽׁבִי׃

他们问你说：‘我们往哪里去呢？’你便告诉他们，耶和华如此说： 定为死亡的，必致死亡； 定为刀杀的，必交刀杀； 定为饥荒的，必遭饥荒； 定为掳掠的，必被掳掠。”

3 וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת נְאֻם־יְהֹוָה אֶת־הַחֶרֶב לַהֲרֹג וְאֶת־הַכְּלָבִים לִסְחֹב וְאֶת־עוֹף הַשָּׁמַיִם וְאֶת־בֶּהֱמַת הָאָרֶץ לֶאֱכֹל וּלְהַשְׁחִֽית׃

耶和华说：“我命定四样害他们，就是刀剑杀戮、狗类撕裂、空中的飞鸟，和地上的野兽吞吃毁灭；

4 וּנְתַתִּים (לזועה) [לְזַעֲוָה] לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ בִּגְלַל מְנַשֶּׁה בֶן־יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל אֲשֶׁר־עָשָׂה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

又必使他们在天下万国中抛来抛去，都因犹大王希西家的儿子玛拿西在耶路撒冷所行的事。”

5 כִּי מִֽי־יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָֽךְ׃

耶路撒冷啊，谁可怜你呢？ 谁为你悲伤呢？ 谁转身问你的安呢？

6 אַתְּ נָטַשְׁתְּ אֹתִי נְאֻם־יְהֹוָה אָחוֹר תֵּלֵכִי וָאַט אֶת־יָדִי עָלַיִךְ וָֽאַשְׁחִיתֵךְ נִלְאֵיתִי הִנָּחֵֽם׃

耶和华说：你弃绝了我， 转身退后； 因此我伸手攻击你，毁坏你。 我后悔甚不耐烦。

7 וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת־עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא־שָֽׁבוּ׃

我在境内各城门口， 用簸箕簸了我的百姓， 使他们丧掉儿女。 我毁灭他们， 他们仍不转离所行的道。

8 עָֽצְמוּ־לִי אַלְמְנוֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל־אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּֽצׇּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלֽוֹת׃

他们的寡妇在我面前比海沙更多； 我使灭命的午间来， 攻击少年人的母亲， 使痛苦惊吓忽然临到她身上。

9 אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ (באה) [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

生过七子的妇人力衰气绝； 尚在白昼，日头忽落； 她抱愧蒙羞。 其余的人， 我必在他们敌人跟前，交与刀剑。 这是耶和华说的。

10 אֽוֹי־לִי אִמִּי כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן לְכׇל־הָאָרֶץ לֹֽא־נָשִׁיתִי וְלֹא־נָֽשׁוּ־בִי כֻּלֹּה מְקַֽלְלַֽוְנִי׃

我的母亲哪，我有祸了！因你生我作为遍地相争相竞的人。我素来没有借贷与人，人也没有借贷与我，人人却都咒骂我。

11 אָמַר יְהֹוָה אִם־לֹא (שרותך) [שֵׁרִיתִיךָ] לְטוֹב אִם־לוֹא ׀ הִפְגַּעְתִּֽי בְךָ בְּעֵת רָעָה וּבְעֵת צָרָה אֶת־הָאֹיֵֽב׃

耶和华说：“我必要坚固你，使你得好处。灾祸苦难临到的时候，我必要使仇敌央求你。（

12 הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל ׀ בַּרְזֶל מִצָּפוֹן וּנְחֹֽשֶׁת׃

人岂能将铜与铁，就是北方的铁折断呢？）

13 חֵֽילְךָ וְאוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן לֹא בִמְחִיר וּבְכׇל־חַטֹּאותֶיךָ וּבְכׇל־גְּבוּלֶֽיךָ׃

“我必因你在四境之内所犯的一切罪，把你的货物财宝当掠物，白白地交给仇敌。

14 וְהַֽעֲבַרְתִּי אֶת־אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי עֲלֵיכֶם תּוּקָֽד׃

我也必使仇敌带这掠物到你所不认识的地去，因我怒中起的火要将你们焚烧。”

15 אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה זׇכְרֵנִי וּפׇקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל־לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּֽה׃

耶和华啊，你是知道的； 求你记念我，眷顾我， 向逼迫我的人为我报仇； 不要向他们忍怒取我的命， 要知道我为你的缘故受了凌辱。

16 נִמְצְאוּ דְבָרֶיךָ וָאֹכְלֵם וַיְהִי (דבריך) [דְבָֽרְךָ] לִי לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחַת לְבָבִי כִּֽי־נִקְרָא שִׁמְךָ עָלַי יְהֹוָה אֱלֹהֵי צְבָאֽוֹת׃

耶和华—万军之 神啊， 我得着你的言语就当食物吃了； 你的言语是我心中的欢喜快乐， 因我是称为你名下的人。

17 לֹא־יָשַׁבְתִּי בְסוֹד־מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז מִפְּנֵי יָֽדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי־זַעַם מִלֵּאתָֽנִי׃

我没有坐在宴乐人的会中， 也没有欢乐； 我因你的感动独自静坐， 因你使我满心愤恨。

18 לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה מֵֽאֲנָה הֵרָפֵא הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב מַיִם לֹא נֶאֱמָֽנוּ׃

我的痛苦为何长久不止呢？ 我的伤痕为何无法医治、不能痊愈呢？ 难道你待我有诡诈，像流干的河道吗？

19 לָכֵן כֹּה־אָמַר יְהֹוָה אִם־תָּשׁוּב וַאֲשִֽׁיבְךָ לְפָנַי תַּעֲמֹד וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִֽהְיֶה יָשֻׁבוּ הֵמָּה אֵלֶיךָ וְאַתָּה לֹא־תָשׁוּב אֲלֵיהֶֽם׃

耶和华如此说：你若归回， 我就将你再带来， 使你站在我面前； 你若将宝贵的和下贱的分别出来， 你就可以当作我的口。 他们必归向你， 你却不可归向他们。

20 וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא־יוּכְלוּ לָךְ כִּֽי־אִתְּךָ אֲנִי לְהוֹשִׁיעֲךָ וּלְהַצִּילֶךָ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃

我必使你向这百姓成为坚固的铜墙； 他们必攻击你，却不能胜你； 因我与你同在，要拯救你，搭救你。 这是耶和华说的。

21 וְהִצַּלְתִּיךָ מִיַּד רָעִים וּפְדִתִיךָ מִכַּף עָרִצִֽים׃

我必搭救你脱离恶人的手， 救赎你脱离强暴人的手。