דברים 2

1 וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם־סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֵלָי וַנָּסׇב אֶת־הַר־שֵׂעִיר יָמִים רַבִּֽים׃

以後，我們照上主對我吩咐，的轉向紅海出發，往曠野進行，我們圍著色依爾山地繞行了很久。

2 וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃

那時上主對我說：「

3 רַב־לָכֶם סֹב אֶת־הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹֽנָה׃

你們繞行這山地已夠久了，如今該轉向北方。

4 וְאֶת־הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹֽבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי־עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִֽירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹֽד׃

你吩咐人民說：你們要經過你們的兄弟厄撒烏子孫所住的色依爾地區；他們必畏懼你們，但你們卻應小心，

5 אַל־תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹֽא־אֶתֵּן לָכֶם מֵֽאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף־רָגֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת־הַר שֵׂעִֽיר׃

不要與他們挑戰，因為他們的地，連腳掌那麼大的一塊地，我也沒有給你們，因為我已將色依爾山地給了厄撒烏作產業。

6 אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵֽאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם־מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃

你們應用錢向他們買糧吃，用錢向他們買水喝。

7 כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בֵּֽרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת־הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה ׀ אַרְבָּעִים שָׁנָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָֽר׃

的確，上主你的天主祝福了你所作的一切，護衛你經過了這遼闊的曠野，這四十年來，上主你的天主常與你同在，使你什麼也不曾缺少。」

8 וַֽנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי־עֵשָׂו הַיֹּֽשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָֽעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַנֵּפֶן וַֽנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָֽב׃

於是我們繞過了我們的兄弟厄撒烏的子孫所住的色依爾，沿阿辣巴路到了厄拉特，和厄茲雍革貝爾，然後轉向摩阿布曠野進發。

9 וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אַל־תָּצַר אֶת־מוֹאָב וְאַל־תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹֽא־אֶתֵּן לְךָ מֵֽאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי־לוֹט נָתַתִּי אֶת־עָר יְרֻשָּֽׁה׃

那時上主對我說：「不要擾亂摩阿布人，不要與他們挑戰，他們的土地我一點也不會給你作產業，因為我已將阿爾給了羅特子孫作產業。 [

10 הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִֽים׃

原先住在那裏的，是強大眾多，身材魁偉像阿納克人的厄明民族。

11 רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף־הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִֽים׃

他們像阿納克人一樣，也算是勒法因人，但摩阿布人卻稱他們為厄明人。

12 וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִֽירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר־נָתַן יְהֹוָה לָהֶֽם׃

同樣，在色依爾原先住有曷黎人；但厄撒烏的子孫侵佔了他們的產業，消滅了他們，住在他們境內，就如以色列人對上主賜給他們作產業的土地所做的一樣。]

13 עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת־נַחַל זָרֶד וַֽנַּעֲבֹר אֶת־נַחַל זָֽרֶד׃

你們現在起身，過則勒得溪。」我們就過了則勒得溪。

14 וְהַיָּמִים אֲשֶׁר־הָלַכְנוּ ׀ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר־עָבַרְנוּ אֶת־נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד־תֹּם כׇּל־הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַֽמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לָהֶֽם׃

從離開卡德士巴爾乃亞到我們過則勒得溪所用的時間，共計三十八年，直到能作戰的那一代，照上主對他們所起的誓，由營中完全消滅。

15 וְגַם יַד־יְהֹוָה הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם מִקֶּרֶב הַֽמַּחֲנֶה עַד תֻּמָּֽם׃

實在是上主的手攻擊了他們，使他們由營中完全消滅。

16 וַיְהִי כַאֲשֶׁר־תַּמּוּ כׇּל־אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָֽם׃

所有的戰士由民中死盡以後，

17 וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹֽר׃

上主吩咐我說：「

18 אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת־גְּבוּל מוֹאָב אֶת־עָֽר׃

你今天路過摩阿布的領土，即阿爾，

19 וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל־תְּצֻרֵם וְאַל־תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹֽא־אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי־לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּֽׁה׃

就要面臨阿孟子民；但不要擾亂他們，不要與他們挑戰，阿孟子民的土地我一點也不會給你作產業，因為我已將這地給了羅特子孫作產業。 [

20 אֶֽרֶץ־רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף־הִוא רְפָאִים יָֽשְׁבוּ־בָהּ לְפָנִים וְהָֽעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּֽים׃

這地也算是勒法因人地，勒法因人先前住在那裏，阿孟人稱他們為「匝默組明。」

21 עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם יְהֹוָה מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּֽם׃

他們像阿納克人一樣，是強大眾多，身材魁偉的民族；但上主卻由阿孟人面前消滅了他們，使阿孟人佔有他們的產業，住在他們境內，

22 כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת־הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּֽירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃

正如上主為住在色依爾的厄撒烏子孫所做的一樣：即由他們面前消滅了曷黎人，使厄撒烏的子孫佔有他們的產業，住在他們的境內，直到今日。

23 וְהָֽעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד־עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּֽם׃

同樣，阿威人原先住在迦薩附近各村莊內，有加非托爾人由加非托爾來，將他們消滅，住在他們境內。]

24 קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת־נַחַל אַרְנֹן רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת־סִיחֹן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבּוֹן הָֽאֱמֹרִי וְאֶת־אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ וְהִתְגָּר בּוֹ מִלְחָמָֽה׃

你們起身出發，過阿爾農河。看，我已將阿摩黎人赫市朋王息紅和他的土地交在你手中；進軍佔領，與他交戰。

25 הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל־פְּנֵי הָֽעַמִּים תַּחַת כׇּל־הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶֽיךָ׃

從今日起，我要使天下萬民在你面前驚慌害怕，使他們一聽見你的消息就戰慄；一看見你的面目就發抖。」

26 וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים מִמִּדְבַּר קְדֵמוֹת אֶל־סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן דִּבְרֵי שָׁלוֹם לֵאמֹֽר׃

我於是由刻德摩特曠野，派遣使者到赫市朋王息紅那裏，和平談判說：

27 אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹֽאול׃

讓我從你國內經過，我只走大道，不偏右也不偏左。

28 אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן־לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָֽי׃

你按價錢賣給我糧吃，按價錢供給我水喝；只讓我步行過去，──

29 כַּאֲשֶׁר עָֽשׂוּ־לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּֽשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָֽנוּ׃

如住在色依爾的厄撒烏子孫和住在阿爾的摩阿布人，對我所做的一樣，──好使我過約但河，進入上主我們的天主賜給我們的地方。

30 וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּֽי־הִקְשָׁה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת־רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת־לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּֽה׃

但是赫市朋王息紅，不肯讓我們從他那裏經過，因為上主你的天主使他頑固，使他心硬，好將他交在你手中，就如今日一樣。

31 וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי רְאֵה הַֽחִלֹּתִי תֵּת לְפָנֶיךָ אֶת־סִיחֹן וְאֶת־אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת־אַרְצֽוֹ׃

上主對我說：看我已將息紅和他的土地交給了你，你應進軍佔領他的土地。」

32 וַיֵּצֵא סִיחֹן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכׇל־עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה יָֽהְצָה׃

那時息紅和他所有的民眾出來攻擊我們，在雅哈茲與我們交戰；

33 וַֽיִּתְּנֵהוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵינוּ וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת־בָּנָו וְאֶת־כׇּל־עַמּֽוֹ׃

但上主我們的天主將他交給了我們，我們擊殺了他，他的兒子和他所有的人民。

34 וַנִּלְכֹּד אֶת־כׇּל־עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַֽנַּחֲרֵם אֶת־כׇּל־עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִֽיד׃

同時我們也佔領了他所有的城邑，照毀滅律將全城破壞，不論男女或幼童，全都殺死，沒有留下一個，

35 רַק הַבְּהֵמָה בָּזַזְנוּ לָנוּ וּשְׁלַל הֶעָרִים אֲשֶׁר לָכָֽדְנוּ׃

只留下了牲畜和由佔領的城邑中所奪的財物，作我們的戰利品。

36 מֵֽעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת־נַחַל אַרְנֹן וְהָעִיר אֲשֶׁר בַּנַּחַל וְעַד־הַגִּלְעָד לֹא הָֽיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר שָׂגְבָה מִמֶּנּוּ אֶת־הַכֹּל נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְפָנֵֽינוּ׃

由阿爾農谷邊的阿洛厄爾和谷中的城直到基肋阿得，沒有一座城不被我們攻下的，上主我們的天主將這一切全交給了我們，

37 רַק אֶל־אֶרֶץ בְּנֵי־עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ כׇּל־יַד נַחַל יַבֹּק וְעָרֵי הָהָר וְכֹל אֲשֶׁר־צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ׃

只有阿孟子孫的土地，即雅波克河一帶和山地的城邑，你沒有進攻，全照上主我們的天主所吩咐的。