שמואל ב 15

1 וַֽיְהִי מֵאַחֲרֵי כֵן וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם מֶרְכָּבָה וְסֻסִים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָֽיו׃

Amogalu fa: no, A:basalome da `sa: liode’ amola hosi lai. Amola ema sosodo aligisu dunu 50agoane masa: ne ilegei.

2 וְהִשְׁכִּים אַבְשָׁלוֹם וְעָמַד עַל־יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר וַיְהִי כׇּל־הָאִישׁ אֲשֶֽׁר־יִֽהְיֶה־לּוֹ־רִיב לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵֽי־מִזֶּה עִיר אַתָּה וַיֹּאמֶר מֵאַחַד שִׁבְטֵֽי־יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּֽךָ׃

E da hou agoane hamonanusu. E da hahabedafa wa: legadole, asili, moilai holei bega: gadenene lelusu. Nowa da sia: ga gegeiba: le hina bagade ea hahamoma: ne manoba, A:basalome da ema misa: ne wele guda: le, e da habidili misibayale adole ba: su. Amalalu, dunu da ea fi amo sia: noba,

3 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים וְשֹׁמֵעַ אֵין־לְךָ מֵאֵת הַמֶּֽלֶךְ׃

A: basalome da ema agoane sia: su, “Defea! Sema ilegei da di fidimu gala. Be hina bagade ea alofele iasu dunu, dia se nabasu nabima: ne, da hame gala.”

4 וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם מִֽי־יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט בָּאָרֶץ וְעָלַי יָבוֹא כׇּל־אִישׁ אֲשֶֽׁר־יִֽהְיֶה־לּוֹ־רִיב וּמִשְׁפָּט וְהִצְדַּקְתִּֽיו׃

Amalalu, A:basalome da eno gilisili amane sia: su, “Hina bagade da na fofada: su dunu ilegemu da defea galu. Amai galea, nowa da sia: ga gegesu o fofada: mu ganiaba da nama misini, moloidafa fofada: su na lobo da: iya ba: la: loba.”

5 וְהָיָה בִּקְרׇב־אִישׁ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת לוֹ וְשָׁלַח אֶת־יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ וְנָשַׁק לֽוֹ׃

Agoai dunu da A: basalomema begudumusa: manoba, e da amo dunu sogoba: le guda: le nonogosu.

6 וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכׇל־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל־הַמֶּלֶךְ וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת־לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵֽל׃

A: basalome da amo hou amo Isala: ili dunu huluanedafa amo ili hina bagadema moloidafa hou lama: ne misi dunu, ilima amane hamosu. Amalalu, Isala: ili dunu da Da: ibidima fuligala: su hou fisili, bu A: basalome fuligala: i.

7 וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל־הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת־נִדְרִי אֲשֶׁר־נָדַרְתִּי לַיהֹוָה בְּחֶבְרֽוֹן׃

Ode biyaduyale da gidigili, A:basalome da hina bagade Da: ibidima amane sia: i, “Ada! Na da Hibalone amoga asili, na Hina Godema ilegei amo hamomusa: masa: ne, dia na logo doasima.

8 כִּי־נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר אִם־[יָשׁוֹב] (ישיב) יְשִׁיבֵנִי יְהֹוָה יְרוּשָׁלַ͏ִם וְעָבַדְתִּי אֶת־יְהֹוָֽה׃

Na da Gisie soge (Silia soge bagade amo ganodini) amogawi esalea, na da Hina Gode da na Yelusaleme moilai bai bagadega oule ahoabeba: le, na da Hibalone moilai bai bagadega Ema nodone sia: ne gadoma: ne ilegei.”

9 וַיֹּֽאמֶר־לוֹ הַמֶּלֶךְ לֵךְ בְּשָׁלוֹם וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ חֶבְרֽוֹנָה׃

Hina bagade da amane sia: i, “Olofole masa!” Amaiba: le, A:basalome da Hibalone moilai bai bagadega asi.

10 וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם מְרַגְּלִים בְּכׇל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּשׇׁמְעֲכֶם אֶת־קוֹל הַשֹּׁפָר וַאֲמַרְתֶּם מָלַךְ אַבְשָׁלוֹם בְּחֶבְרֽוֹן׃

Be amogawi e da sia: adola ahoasu dunu Isala: ili fi huluane ilima agoane sisia: i lama: ne asunasi, “Dilia dalabede ilia fulabobe nabasea, amane wele sia: ma, `A: basalome da Hibalone moilai bai bagadega, Isala: ili ilia hina bagade hamoi dagoi.’”

11 וְאֶת־אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלַ͏ִם קְרֻאִים וְהֹלְכִים לְתֻמָּם וְלֹא יָדְעוּ כׇּל־דָּבָֽר׃

Dunu 200 agoane da A: basalome ili hiougiba: le, Yelusaleme moilai bai bagade fisili, Hibalone moilai bai bagadega asi ba: i. Ilia da A: basalome ea odoga: su ilegei amo hamedafa dawa: i galu, amola e hame fuligala: i.

12 וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶת־אֲחִיתֹפֶל הַגִּילֹנִי יוֹעֵץ דָּוִד מֵֽעִירוֹ מִגִּלֹה בְּזׇבְחוֹ אֶת־הַזְּבָחִים וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת־אַבְשָׁלֽוֹם׃

Amola A: basalome da gobele salasu hamonanoba, e da Gailou moilaiga Ahidoufele (hina bagade Da: ibidi ea fada: i sia: ne iasu dunu afae) amo ema misa: ne sia: si. Hina bagade Da: ibidi amo fadegama: ne ilegesu dunu da heda: le amola A: basalome ea fa: no bobogesu dunu ili idi amolawane da heda: lalebe ba: i.

13 וַיָּבֹא הַמַּגִּיד אֶל־דָּוִד לֵאמֹר הָיָה לֶב־אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אַבְשָׁלֽוֹם׃

Sia: adola ahoasu dunu da Da: ibidima amane sia: i, “Isala: ili dunu da A: basalome amo fuligala: musa: ilegelala.”

14 וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכׇל־עֲבָדָיו אֲשֶׁר־אִתּוֹ בִירוּשָׁלַ͏ִם קוּמוּ וְנִבְרָחָה כִּי לֹא־תִֽהְיֶה־לָּנוּ פְלֵיטָה מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם מַהֲרוּ לָלֶכֶת פֶּן־יְמַהֵר וְהִשִּׂגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת־הָרָעָה וְהִכָּה הָעִיר לְפִי־חָֽרֶב׃

Amaiba: le, Da: ibidi da ea eagene ouligisu dunu amo da e fidisa Yelusaleme moilai bai bagadega esalu, ilima amane sia: i, “Ninia wahadafa A: basalomeba: le hobeala: di. Hadiga! E da hedolo misini, nini hasalalu amola dunu huluane moilaiga esalebe fane legesa: besa: le, ninia hedolodafa hobeale ahoa: di.”

15 וַיֹּֽאמְרוּ עַבְדֵֽי־הַמֶּלֶךְ אֶל־הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר־יִבְחַר אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הִנֵּה עֲבָדֶֽיךָ׃

Ilia da bu adole i, “Defea! Hina noga: idafa! Ninia da dia sia: i defele hamomusa: momagei dagoi.”

16 וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכׇל־בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּֽלַגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּֽיִת׃

Amaiba: le, hina bagade amola ea sosogo fi huluane amola ea eagene ouligisu dunu huluane da fisili asi. Be e da ea gidisedagi uda nabuane gala, hina bagade ea diasu ouligima: ne yolesi.

17 וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכׇל־הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָֽק׃

Hina bagade amola ea dunu da moilai fisili ahoanoba, ilia da diasu fa: nogadafa amogawi aliligi.

18 וְכׇל־עֲבָדָיו עֹבְרִים עַל־יָדוֹ וְכׇל־הַכְּרֵתִי וְכׇל־הַפְּלֵתִי וְכׇֽל־הַגִּתִּים שֵׁשׁ־מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר־בָּאוּ בְרַגְלוֹ מִגַּת עֹבְרִים עַל־פְּנֵי הַמֶּֽלֶךְ׃

Ea eagene ouligisu dunu huluane ili dadafulili lelefulu. Amola hina bagade ea da: i sosodo aligisu dunu da ea midadi baligili asi. Dadi gagui dunu600 agoane (amo da musa: Ga: de soge fisili, Da: ibidima fa: no bobogei) ilia amola Da: ibidi midadi baligili asi.

19 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־אִתַּי הַגִּתִּי לָמָּה תֵלֵךְ גַּם־אַתָּה אִתָּנוּ שׁוּב וְשֵׁב עִם־הַמֶּלֶךְ כִּי־נׇכְרִי אַתָּה וְגַם־גֹּלֶה אַתָּה לִמְקוֹמֶֽךָ׃

Hina bagade da ilia ouligisu dunu amo Ida: iai ema amane sia: i, “Di da abuliba: le ani ahoabela: ? Buhagili, amalu gaheabolo hina bagade ali aligima! Di da ga fi dunu, amola dia sogedafa fisili guiguda: mugululi misi dunu agoai esala.

20 תְּמוֹל ׀ בּוֹאֶךָ וְהַיּוֹם (אנועך) [אֲנִֽיעֲךָ] עִמָּנוּ לָלֶכֶת וַאֲנִי הוֹלֵךְ עַל אֲשֶׁר־אֲנִי הוֹלֵךְ שׁוּב וְהָשֵׁב אֶת־אַחֶיךָ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶֽת׃

Di da eso bagahame guiguda: esalu. Amaiba: le, di da ani udigili ahoanumu da hamedei. Na da na doaga: mu sogebi hamedafa dawa: Buhagima! Amola dia fi dunu amola bu oule masa! Amola Hina Gode da di mae fisili, dima asigilalumu da defea.”

21 וַיַּעַן אִתַּי אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר חַי־יְהֹוָה וְחֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי (אם) בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה־שָּׁם ׀ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אִם־לְמָוֶת אִם־לְחַיִּים כִּי־שָׁם יִהְיֶה עַבְדֶּֽךָ׃

Be Ida: iai da bu adole i, “Hina noga: idafa! Na da Hina Gode Ea Dioba: le dafawane ilegesa. Na da di adi sogega ahoasea, ani masunu. Di da bogosea, ani galu bogomu. Be na da di hamedafa yolesimu.”

22 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אִתַּי לֵךְ וַעֲבֹר וַֽיַּעֲבֹר אִתַּי הַגִּתִּי וְכׇל־אֲנָשָׁיו וְכׇל־הַטַּף אֲשֶׁר אִתּֽוֹ׃

Da: ibidi da amane adole i, “Defea! Mogodigili masa!” Amaiba: le, Ida: iai amola ea dunu amola ilia sosogo da bu ahoanu.

23 וְכׇל־הָאָרֶץ בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל וְכׇל־הָעָם עֹבְרִים וְהַמֶּלֶךְ עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן וְכׇל־הָעָם עֹבְרִים עַל־פְּנֵי־דֶרֶךְ אֶת־הַמִּדְבָּֽר׃

Da: ibidi ea fa: no bobogesu dunu da ga ahoanoba, dunu huluane da ha: giwane dinanu. Hina bagade da ea dunu bisili, Gidalone hano fonobahadi degele, ilia gilisili hafoga: i sogega ahoanebe ba: i.

24 וְהִנֵּה גַם־צָדוֹק וְכׇֽל־הַלְוִיִּם אִתּוֹ נֹֽשְׂאִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים וַיַּצִּקוּ אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיַּעַל אֶבְיָתָר עַד־תֹּם כׇּל־הָעָם לַעֲבוֹר מִן־הָעִֽיר׃

Gobele salasu dunu amo Sa: idoge amola Lifai fi dunu amo Gousa: su Sema Gagili gaguli ahoanebe ba: i. Ilia amo ligisili, dunu huluanedafa da moilai yolesi dagoi ba: loba fawane bu gaguia gadoi. Gobele salasu dunu Abaia: da amola da amogawi esalebe ba: i.

25 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק הָשֵׁב אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר אִם־אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה וֶהֱשִׁבַנִי וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת־נָוֵֽהוּ׃

Amalalu, hina bagade da Sa: idogema amane sia: i, “Gousa: su Sema Gagili amo moilai bai bagadega bu gaguli masa. Hina Gode da nama hahawane galea, E da na Gousa: su Sema Gagili amola amo ea ilegei sogebi amo ba: la masa: ne logo doasimu.

26 וְאִם כֹּה יֹאמַר לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ הִנְנִי יַעֲשֶׂה־לִּי כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָֽיו׃

Be E da nama hahawane hame galea - defea - E da nama Ea hanaiga hamomu da defea.”

27 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל־צָדוֹק הַכֹּהֵן הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁבָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם וַאֲחִימַעַץ בִּנְךָ וִיהוֹנָתָן בֶּן־אֶבְיָתָר שְׁנֵי בְנֵיכֶם אִתְּכֶֽם׃

Amola Da: ibidi da Sa: idogema eno amane sia: i, “Di da ba: la: lusu dunula: ? Diagofe Ahima: ia: se amola Abaia: da egefe amo Yonada: ne amo lalalu, olofole moilai bai bagadega buhagima.

28 רְאוּ אָנֹכִי מִתְמַהְמֵהַּ (בעברות) [בְּעַֽרְבוֹת] הַמִּדְבָּר עַד בּוֹא דָבָר מֵעִמָּכֶם לְהַגִּיד לִֽי׃

Amogalu, na da hafoga: i soge ganodini, hano degesu gadenene sogebi amogawi dilia sia: nabimusa: ouesalumu.”

29 וַיָּשֶׁב צָדוֹק וְאֶבְיָתָר אֶת־אֲרוֹן הָאֱלֹהִים יְרוּשָׁלָ͏ִם וַיֵּשְׁבוּ שָֽׁם׃

Amaiba: le, Sa: idoge amola Abaia: da da Gousa: su Sema Gagili amo Yelusaleme moilai bai bagadega gaguli asili, amogawi ouesalu.

30 וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה ׀ וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכׇל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹֽה׃

Da: ibidi da digini asili, Olife Goumiba: le heda: i. E da ea emo salasu mae salawane amola ea da: i dioi olelema: ne, ea dialuma dedeboiwane asi. Amola dunu huluane ema fa: no bobogebe da ilia dialuma hulu dedebole digini afia: lebe ba: i.

31 וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם־אַבְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד סַכֶּל־נָא אֶת־עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהֹוָֽה׃

Ilia da Da: ibidima amane olelei, “Ahidoufele da A: basalome ea odoga: su hou amoga gilisi.” Amalalu, Da: ibidi da amane sia: ne gadoi, “Hina Gode! Dia Ahidoufele ea fada: i sia: ne iasu sia: amo afadenene, gagaoui dunu ea sia: agoane hamoma: ma.”

32 וַיְהִי דָוִד בָּא עַד־הָרֹאשׁ אֲשֶֽׁר־יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים וְהִנֵּה לִקְרָאתוֹ חוּשַׁי הָאַרְכִּי קָרוּעַ כֻּתׇּנְתּוֹ וַאֲדָמָה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

Olife Goumi da: iya gado da nodone sia: ne gadosu sogebi dialebe ba: i. Da: ibidi da amogawi doaga: loba, ea samadafa amo Agaide dunu ea dio amo Hiusiai da ema misi. Ea da abula gagadelale ga: ne, amola ea dialuma da: iya osobo uli ba: i.

33 וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד אִם עָבַרְתָּ אִתִּי וְהָיִתָ עָלַי לְמַשָּֽׂא׃

Da: ibidi da ema amane sia: i, “Di da ani ahoasea, na hame fidimu.

34 וְאִם־הָעִיר תָּשׁוּב וְאָמַרְתָּ לְאַבְשָׁלוֹם עַבְדְּךָ אֲנִי הַמֶּלֶךְ אֶֽהְיֶה עֶבֶד אָבִיךָ וַֽאֲנִי מֵאָז וְעַתָּה וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וְהֵפַרְתָּה לִי אֵת עֲצַת אֲחִיתֹֽפֶל׃

Be dia na fidimusa: dawa: sea, agoane hamoma. Di Yelusaleme moilai bai bagadega buhagili, A:basalomema amane olelema, `Na da diada mae yolesili, fuligala: iwane hawa: hamonanu, amo defele na da di fidimu.’ amane sia: ma. Amasea, Ahidoufele da A: basalomema fada: i sia: sia: sea, di da ema amo sia: ga mae fa: no bobogema: ne sia: ma.

35 וַהֲלוֹא עִמְּךָ שָׁם צָדוֹק וְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְהָיָה כׇּל־הַדָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִבֵּית הַמֶּלֶךְ תַּגִּיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִֽים׃

Di da gobele salasu dunu Sa: idoge amola Abaia: da amogawi esalebe ba: mu. Sia: huluane di da hina bagade diasua nababe, amo elama olelema.

36 הִנֵּה־שָׁם עִמָּם שְׁנֵי בְנֵיהֶם אֲחִימַעַץ לְצָדוֹק וִיהוֹנָתָן לְאֶבְיָתָר וּשְׁלַחְתֶּם בְּיָדָם אֵלַי כׇּל־דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁמָֽעוּ׃

Elea egefela amo Ahima: ia: se amola Yonada: ne amo da ili galu esala. Amaiba: le, di da hina bagade diasua fada: i sia: nabasea, ela da amo nama adomusa: , asunasima.”

37 וַיָּבֹא חוּשַׁי רֵעֶה דָוִד הָעִיר וְאַבְשָׁלוֹם יָבוֹא יְרֽוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Amaiba: le, Da: ibidi ea sama Hiusiai da Yelusaleme moilai bai bagadega buhagi. E doaga: be amo galu, A:basalome doaga: lebe ba: i.