מלכים ב 9

1 וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים וַיֹּאמֶר לוֹ חֲגֹר מׇתְנֶיךָ וְקַח פַּךְ הַשֶּׁמֶן הַזֶּה בְּיָדֶךָ וְלֵךְ רָמֹת גִּלְעָֽד׃

Amogaluwane, balofede dunu Ilaisia da ayeligi balofede dunu afae wele guda: le, ema amane sia: i, “Di da momagele, La: imode moilai bai bagade, Gilia: de soge ganodini, amoga masa. Amo osoboga hamoi ofodo olife susuligi di nabai, amo gaguli masa.

2 וּבָאתָ־שָּׁמָּה וּרְאֵה־שָׁם יֵהוּא בֶן־יְהוֹשָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי וּבָאתָ וַהֲקֵֽמֹתוֹ מִתּוֹךְ אֶחָיו וְהֵבֵיאתָ אֹתוֹ חֶדֶר בְּחָֽדֶר׃

Di da amoga doaga: sea, Yihiu (Yihosiafa: de egefe amola Nimisa: i ea aowa) hogoma. Dunu ili asi amo esafulia, efa oule, enoga hame heda: su sesei amoga oule heda: ma.

3 וְלָקַחְתָּ פַךְ־הַשֶּׁמֶן וְיָצַקְתָּ עַל־רֹאשׁוֹ וְאָֽמַרְתָּ כֹּה־אָמַר יְהֹוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵל וּפָתַחְתָּ הַדֶּלֶת וְנַסְתָּה וְלֹא תְחַכֶּֽה׃

Amogai, di da olife susuligi, Yihiu ea dialuma da: iya sogagala: le, amane sia: ma, ‘Hina Gode da amane sia: sa, Na da di Na fi Isala: ili ilia hina bagade ilegesa.’ Amasea, amo sogebi hedolowane fisili masa.”

4 וַיֵּלֶךְ הַנַּעַר הַנַּעַר הַנָּבִיא רָמֹת גִּלְעָֽד׃

Amaiba: le, ayeligi balofede dunu da La: imode moilai bai bagadega asi.

5 וַיָּבֹא וְהִנֵּה שָׂרֵי הַחַיִל יֹֽשְׁבִים וַיֹּאמֶר דָּבָר לִי אֵלֶיךָ הַשָּׂר וַיֹּאמֶר יֵהוּא אֶל־מִי מִכֻּלָּנוּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיךָ הַשָּֽׂר׃

Amogai, e da dadi gagui wa: i ouligisu dunu, ilia da sia: sia: sa: imusa: gilisibi ba: i. E amane sia: i, “Hina! Na da dima sia: sia: mu gala!” Yihiu da amane adole ba: i, “Di da niniga afae nowama sia: mu gala?” E bu adole i, “Hina! Dimafa sia: mu gala.”

6 וַיָּקׇם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיִּצֹק הַשֶּׁמֶן אֶל־רֹאשׁוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּֽה־אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־עַם יְהֹוָה אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Amalalu, ele galu diasu ganodini golili sa: ili, amola ayeligi balofede dunu da Yihiu ea dialuma da: iya olife susuligi sogagala: le, ema amane sia: i, “Isala: ili fi ilia Hina Gode da amane sia: sa, ‘Na da di Na fi Isala: ili ilia hina bagade ilegesa.

7 וְהִכִּיתָה אֶת־בֵּית אַחְאָב אֲדֹנֶיךָ וְנִקַּמְתִּי דְּמֵי ׀ עֲבָדַי הַנְּבִיאִים וּדְמֵי כׇּל־עַבְדֵי יְהֹוָה מִיַּד אִיזָֽבֶל׃

Di da dia hina (Isala: ili hina bagade, A:iha: be ea egefe) amo medole legema. Bai Na da Yesebele, e da Na balofede dunu amola Na eno hawa: hamosu dunu medole lelegeiba: le, Na da ema se dabe imunu.

8 וְאָבַד כׇּל־בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵֽל׃

A: iha: be ea sosogo fi amola egaga fi huluane da bogosu ba: mu. Na da ea sosogo fi dunumusu huluanedafa, goi amola da: i hamoi amo huluane ebelelesimu.

9 וְנָתַתִּי אֶת־בֵּית אַחְאָב כְּבֵית יָרׇבְעָם בֶּן־נְבָט וּכְבֵית בַּעְשָׁא בֶן־אֲחִיָּֽה׃

Na da Isala: ili fi hina bagade Yelouboua: me amola Isala: ili hina bagade Ba: iasia ela sosogo fima hamoi defele, A:iha: be ea sosogo fima hamomu.

10 וְאֶת־אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל וְאֵין קֹבֵר וַיִּפְתַּח הַדֶּלֶת וַיָּנֹֽס׃

Yesebele ea da: i hodo da mae dogone sanawene, Yeseliele sogega wa: mega na dagoi ba: mu,’” Amo sia: nanu, ayeligi balofede dunu da sesei yolesili, hobea: i.

11 וְיֵהוּא יָצָא אֶל־עַבְדֵי אֲדֹנָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הֲשָׁלוֹם מַדּוּעַ בָּֽא־הַמְשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלֶיךָ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת־הָאִישׁ וְאֶת־שִׂיחֽוֹ׃

Yihiu da ea na: iyado dadi gagui ouligisu dunu ilima bu asili, ilia da ema amane adole ba: i, “Liligi huluane da defeala: ? Amo gagaoui dunu da dima adi hamosala: ?” Yihiu da bu adole i, “Ea hamomusa: hanai amo dilia dawa:”

12 וַיֹּאמְרוּ שֶׁקֶר הַגֶּד־נָא לָנוּ וַיֹּאמֶר כָּזֹאת וְכָזֹאת אָמַר אֵלַי לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהֹוָה מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ אֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃

Ilia amane sia: i, “Hae! Ninia hame dawa: Ea sia: i amo ninima adole ima!” Yihiu da amane sia: i, “E da nama amane sia: i, ‘Hina Gode da amane ilegesa, Na da di Isala: ili ilia hina bagade hamoma: ne susuligi sogagala: le ilegesa!’”

13 וַֽיְמַהֲרוּ וַיִּקְחוּ אִישׁ בִּגְדוֹ וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו אֶל־גֶּרֶם הַֽמַּעֲלוֹת וַֽיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ מָלַךְ יֵהֽוּא׃

Hedolodafa, Yihiu ea na: iyado dadi gagui ouligisu dunu, ilia da ilia abula fa: gu da: iya gado, Yihiu amo da: iya aligima: ne, fa: sisili, dalabede fulabole, amola ha: giwane amane wele sisia: i, “Yihiu da hina bagade hamoi dagoi.”

14 וַיִּתְקַשֵּׁר יֵהוּא בֶּן־יְהוֹשָׁפָט בֶּן־נִמְשִׁי אֶל־יוֹרָם וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד הוּא וְכׇל־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי חֲזָאֵל מֶלֶךְ־אֲרָֽם׃

Amalalu, Yihiu da Isala: ili hina bagade Youla: me amo fane legemusa: , hohonosu wamo sia: hamoi. Hina bagade Youla: me da La: imode sogega, Silia hina bagade Ha: sa: ilelema gegenana gala: i. Amo bahoma: ne, e da Yeseliele moilai bai bagadega asili, esalu. Amaiba: le, Yihiu da ea na: iyado dadi gagui ouligisu dunuma amane sia: i, “Dilia da namagai galea, dunu mogili da La: imode fisili, Yeseliele fima sisane sia: sa: besa: le, logo huluane noga: le sosodo aligima.”

15 וַיָּשׇׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן־הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת־חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיֹּאמֶר יֵהוּא אִם־יֵשׁ נַפְשְׁכֶם אַל־יֵצֵא פָלִיט מִן־הָעִיר לָלֶכֶת (לגיד) [לְהַגִּיד] בְּיִזְרְעֶֽאל׃

16 וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה וַֽאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת־יוֹרָֽם׃

Amalalu, Yihiu da ea ‘sa: liode’ da: iya fila heda: le, Yeseliele moilai bai bagadega doaga: musa: asi. Youla: me e gala: i da hame bahoi, amola Yuda hina bagade A: ihasaia da ema ba: la misini, amogawi esalebe ba: i.

17 וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַֽל־הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל וַיַּרְא אֶת־שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ וַיֹּאמֶר שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם קַח רַכָּב וּֽשְׁלַח לִקְרָאתָם וְיֹאמַר הֲשָׁלֽוֹם׃

Sosodo ouligisu dunu afae, Yeseliele gagagula heda: i diasu gadodili esala, da Yihiu amola ea dunu manebe ba: i. E da amane wele sia: i, “Na ba: loba dunu da hosi da: iya fili heda: fia: lebe ba: sa.” Youla: me da bu adole i, “Amo ilia da ha lai dunuyale o ninimagai dunuyale, amo ba: ma: ne, hosiga fila heda: i dunu asunasima.”

18 וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר כֹּֽה־אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶֽל־אַחֲרָי וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא־הַמַּלְאָךְ עַד־הֵם וְלֹא־שָֽׁב׃

Sia: adole ahoasu dunu da hosi da: iya fila heda: le asili, Yihuma doaga: le, ema amane sia: i, “Hina bagade da di da ninimagai o ninima ha lai dunuyale dawa: musa: , amo adole ba: ma: ne na asunasi.” Yihiu da bu adole i, “Amo da dia liligi hame. Na baligia aligili, nama fa: no bobogema!” Sosodo ouligisu dunu gagagula heda: i diasu gadodili esalu, da adola ahoasu dunu da Yihiu ea gilisisu doaga: le, bu hame maha, amane sia: legei.

19 וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי וַיָּבֹא אֲלֵהֶם וַיֹּאמֶר כֹּה־אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה־לְּךָ וּלְשָׁלוֹם סֹב אֶֽל־אַחֲרָֽי׃

Youla: me da sia: adola ahoasu dunu eno asunasili, e da Yihuma musa: adole ba: i defele, adole ba: i. Amola Yihiu da bu amane sia: i, “Amo da dia liligi hame. Na baligia aligili, nama fa: no bobogema!”

20 וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר בָּא עַד־אֲלֵיהֶם וְלֹא־שָׁב וְהַמִּנְהָג כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן־נִמְשִׁי כִּי בְשִׁגָּעוֹן יִנְהָֽג׃

Sosodo ouligisu dunu da enowane sia: adola ahoasu da Yihiu ea gilisisu doaga: le, hame buhagi, amo sia: legei. Amola e eno amane sia: i, “Gilisisu bisili ahoabe dunu da ea ‘sa: liode’ fila heda: le amo dadousa dunu agoane ha: gi ahoa. E da Yihiu ea hou defele hamosa.”

21 וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ וַיֵּֽצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא וַיִּמְצָאֻהוּ בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃

Isala: ili hina bagade Youla: me da amane hamoma: ne sia: i, “Na ‘sa: liode’ momagema!” Ilia da amane hamoi. Youla: me amola Yuda hina bagade A: ihasaia, ela da elela: ‘sa: liode’ da: iya fila heda: le, Yihuma doaga: musa: , gadili asi. Ilia da sogebi amo musa: Na: ibode gagui, amoga Yihuma doaga: i.

22 וַיְהִי כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת־יֵהוּא וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם יֵהוּא וַיֹּאמֶר מָה הַשָּׁלוֹם עַד־זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ הָרַבִּֽים׃

Youla: me da ema amane adole ba: i, “Di da olofoiwane manabela: ?” Yihiu da bu adole i, “Olofosu hamomu da hamedei. Bai wamuni dawa: su hou amola ogogole loboga hamoi ‘gode’ma nodone sia: ne gadosu hou amo dia ame Yesebele ea bai muni hamoi, amo huluane dialebe ba: sa.”

23 וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו וַיָּנֹס וַיֹּאמֶר אֶל־אֲחַזְיָהוּ מִרְמָה אֲחַזְיָֽה׃

Youla: me da ha: giwane wele sia: i, “A: ihasaia! Hohonosu hou da doaga: i dagoi!” E da ea ‘sa: liode’ delegima: ne hosi efega hiougia guda: i.

24 וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת וַיַּךְ אֶת־יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו וַיֵּצֵא הַחֵצִי מִלִּבּוֹ וַיִּכְרַע בְּרִכְבּֽוֹ׃

Yihiu da ea gasa defele oulali dili, souga gala: i. Sou da asili, Youla: me ea baligia ludili, ea dogo badofai. Youla: me da ea ‘sa: liode’ ganodini, gala: la sa: ili, bogoi dagoi.

25 וַיֹּאמֶר אֶל־בִּדְקַר שָׁלִשֹׁה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי כִּֽי־זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַֽחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו וַֽיהֹוָה נָשָׂא עָלָיו אֶת־הַמַּשָּׂא הַזֶּֽה׃

Yihiu da ea fidisu dunu Bidigama amane sia: i, “Ea da: i hodo lale, Na: ibode ea musa: gagui sogega galagama! Di bu dawa: ma! Musa: ania da hosi da: iya fila heda: le, hina bagade Youla: me ea ada A: iha: be ea baligia ahoanoba, Hina Gode da A: iha: bema amane sia: i,

26 אִם־לֹא אֶת־דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת־דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִֽי אֶמֶשׁ נְאֻם־יְהֹוָה וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת נְאֻם־יְהֹוָה וְעַתָּה שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה כִּדְבַר יְהֹוָֽה׃

‘Na da aya Na: ibode amola egefelali medole legei ba: i. Amola Na da amane dafawane hamoma: ne ilegele sia: sa, Na da ilia medole legei sogebi amoga, dima se dabe imunu.’” Yihiu da ea fidisu dunuma eno amane sia: i, “Amaiba: le, Youla: me ea da: i hodo lale, Hina Gode Ea ilegei sia: dafawane hamoma: ne, Na: ibode ea musa: gagui sogebi amoga galagama.”

27 וַאֲחַזְיָה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה רָאָה וַיָּנׇס דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא וַיֹּאמֶר גַּם־אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל־הַמֶּרְכָּבָה בְּמַֽעֲלֵה־גוּר אֲשֶׁר אֶת־יִבְלְעָם וַיָּנׇס מְגִדּוֹ וַיָּמׇת שָֽׁם׃

Yuda hina bagade A: ihasaia da amo hou ba: beba: le, e da ea ‘sa: liode’ ganodini, Bede Ha: iga: nega doaga: musa: hobea: i. Yihiu da e baligia se bobogei. Yihiu da ea dunuma amane sia: i, “E amolawane medole legema!” A: ihasaia da ea ‘sa: liode’ ganodini, logo amo da Ge moilai (Ibia: me moilai gadenene) amoga asili, Yihiu ea dunu da e gala: i. Be e da bu asili, Migidou moilai bai bagadega doaga: le, bogoi.

28 וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו יְרוּשָׁלָ͏ְמָה וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻֽרָתוֹ עִם־אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִֽד׃

A: ihasaia ea eagene ouligisu dunu da ea bogoi da: i hodo lale, ‘sa: liode’ da: iya ligisili, Yelusaleme moilai bai bagadega gaguli asili, hina bagade bogoi uli dogosu sogebi, Da: ibidi Moilai Bai Bagade ganodini, uli dogone sali.

29 וּבִשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְיוֹרָם בֶּן־אַחְאָב מָלַךְ אֲחַזְיָה עַל־יְהוּדָֽה׃

Isala: ili hina bagade Youla: me (A: iha: be egefe) amo ea ouligibi ode gidayale ganodini, A:ihasaia da Yuda hina bagade hamoi.

30 וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָֽׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת־רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּֽוֹן׃

Yihiu da Yeseliele moilai bai bagadega doaga: i. Yesebele da hou doaga: i nababeba: le, ea si widasilale, ea dialuma hinabo nina: hahamone, fo misa: ne agenesidili lela, logoa gudu ba: le gudui.

31 וְיֵהוּא בָּא בַשָּׁעַר וַתֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם זִמְרִי הֹרֵג אֲדֹנָֽיו׃

Yihiu da moilai logo holeiga golili manoba, Yesebele da amane wele sia: i, “Di Similai! Fane legesu dunu di! Abuliba: le guiguda: misi?”

32 וַיִּשָּׂא פָנָיו אֶל־הַחַלּוֹן וַיֹּאמֶר מִי אִתִּי מִי וַיַּשְׁקִיפוּ אֵלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִֽים׃

Yihiu da ba: le gadole, amane wele sia: i, “Namagai da nowala: ?” Hina bagade diasu ouligisu dunu aduna o udiana da fo misa: ne agenesidili ema gudu ba: le gudui.

33 וַיֹּאמֶר (שמטהו) [שִׁמְטוּהָ] וַֽיִּשְׁמְטוּהָ וַיִּז מִדָּמָהּ אֶל־הַקִּיר וְאֶל־הַסּוּסִים וַֽיִּרְמְסֶֽנָּה׃

Yihiu da ilima amane sia: i, “Amo uda galaguduma!” Ilia da Yesebele amo ouga: ne galagudui. Ea maga: me da dobea fei damana, amola hosi damana siagagala: i. Yihiu da ea ‘sa: liode’ da: iya fila heda: le amo uda ososa: gi.

34 וַיָּבֹא וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיֹּאמֶר פִּקְדוּ־נָא אֶת־הָאֲרוּרָה הַזֹּאת וְקִבְרוּהָ כִּי בַת־מֶלֶךְ הִֽיא׃

Amalalu, Yihiu da hina bagade diasuga golili sa: ili, ha: i mai. Amogalu fawane, e da amane sia: i, “Amo gagabui aligi uda, uli dogone sanasima. Bai e da hina bagade idiwi.”

35 וַיֵּלְכוּ לְקׇבְרָהּ וְלֹא־מָצְאוּ בָהּ כִּי אִם־הַגֻּלְגֹּלֶת וְהָרַגְלַיִם וְכַפּוֹת הַיָּדָֽיִם׃

Be dunu da e uli dogomusa: asili, ea dialuma gasa amola ea lobo gasa amola emo gasa amo fawane diafulubi ba: i.

36 וַיָּשֻׁבוּ וַיַּגִּידוּ לוֹ וַיֹּאמֶר דְּבַר־יְהֹוָה הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדּוֹ אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת־בְּשַׂר אִיזָֽבֶל׃

Ilia da amo Yihuma sia: legebeba: le, e da amane sia: i, “Hina Gode da ea hawa: hamosu dunu Ilaidiamadili sia: i defele, amo hou da doaga: i. Hina Gode da amane sia: i, ‘Yesebele ea da: i hodo da Yeseliele soge ganodini, wa: mega mai dagoi ba: mu.

37 (והית) [וְֽהָיְתָה] נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל אֲשֶׁר לֹא־יֹאמְרוּ זֹאת אִיזָֽבֶל׃

Ea da: i hodo oda dialebe da iga safasi agoai ba: mu. Amasea, dunu afae da amo da Yesebele ea da: i hodo hamedafa dawa: mu,’”

The Death of Jezebel