< דברי הימים א 11 >
וַיִּקָּבְצוּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּֽבְשָׂרְךָ אֲנָֽחְנוּ׃ | 1 |
Då församlade sig hela Israel till David i Hebron och sade: »Vi äro ju ditt kött och ben.
גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּֽהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּֽהְיֶה נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃ | 2 |
Redan för länge sedan, redan då Saul ännu var konung, var det du som var ledare och anförare för Israel. Och till dig har HERREN, din Gud, sagt: Du skall vara en herde för mitt folk Israel, ja, du skall vara en furste över mitt folk Israel.»
וַיָּבֹאוּ כׇּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהֹוָה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל׃ | 3 |
När så alla de äldste i Israel kommo till konungen i Hebron, slöt David ett förbund med dem där i Hebron, inför HERREN; och sedan smorde de David till konung över Israel, i enlighet med HERRENS ord genom Samuel.
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכׇל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַ͏ִם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ | 4 |
Och David drog med hela Israel till Jerusalem, det är Jebus; där befunno sig jebuséerna, som ännu bodde kvar i landet.
וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת־מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִֽיד׃ | 5 |
Och invånarna i Jebus sade till David: »Hitin kommer du icke.» Men David intog likväl Sions borg, det är Davids stad
וַיֹּאמֶר דָּוִיד כׇּל־מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹֽאשׁ׃ | 6 |
Och David sade: »Vemhelst som först slår ihjäl en jebusé, han skall bliva hövding och anförare.» Och Joab, Serujas son, kom först ditupp och blev så hövding.
וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ עִיר דָּוִֽיד׃ | 7 |
Sedan tog David sin boning i bergfästet; därför kallade man det Davids stad.
וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִֽיר׃ | 8 |
Och han uppförde befästningsverk runt omkring staden, från Millo och allt omkring; och Joab återställde det övriga av staden.
וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהֹוָה צְבָאוֹת עִמּֽוֹ׃ | 9 |
Och David blev allt mäktigare och mäktigare, och HERREN Sebaot var med honom
וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם־כׇּל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ | 10 |
Och dessa äro de förnämsta bland Davids hjältar, vilka gåvo honom kraftig hjälp att bliva konung, de jämte hela Israel, och så skaffade honom konungaväldet, enligt HERRENS ord angående Israel.
וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד יָשׇׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי רֹאשׁ (השלושים) [הַשָּׁלִישִׁים] הֽוּא־עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָֽת׃ | 11 |
Detta är förteckningen på Davids hjältar: Jasobeam, son till en hakmonit, den förnämste bland kämparna, han som svängde sitt spjut över tre hundra som hade blivit slagna på en gång.
וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי הוּא בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ | 12 |
Och efter honom kom ahoaiten Eleasar, son till Dodo; han var en av de tre hjältarna.
הֽוּא־הָיָה עִם־דָּוִיד בַּפַּס דַּמִּים וְהַפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים וְהָעָם נָסוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּֽים׃ | 13 |
Han var med David vid Pas-Dammim, när filistéerna där hade församlat sig till strid. Och där var ett åkerstycke, fullt med korn. Och folket flydde för filistéerna.
וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ־הַֽחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ וַיַּכּוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָֽה׃ | 14 |
Då ställde de sig mitt på åkerstycket och försvarade det och slogo filistéerna; och HERREN lät dem så vinna en stor seger.
וַיֵּרְדוּ שְֽׁלוֹשָׁה מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים רֹאשׁ עַל־הַצֻּר אֶל־דָּוִיד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִֽים׃ | 15 |
En gång drogo tre av de trettio förnämsta männen ned över klippan till David vid Adullams grotta, medan en avdelning filistéer var lägrad i Refaimsdalen.
וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים אָז בְּבֵית לָֽחֶם׃ | 16 |
Men David var då på borgen, under det att en filisteisk utpost fanns i Bet-Lehem.
וַיִּתְאָו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּֽׁעַר׃ | 17 |
Och David greps av lystnad och sade: »Ack att någon ville giva mig vatten att dricka från brunnen vid Bet-Lehems stadsport!»
וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִיד וְלֹא־אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַיהֹוָֽה׃ | 18 |
Då bröto de tre sig igenom filistéernas läger och hämtade vatten ur brunnen vid Bet-Lehems stadsport och togo det och buro det till David. Men David ville icke dricka det, utan göt ut det såsom ett drickoffer åt HERREN.
וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃ | 19 |
Han sade nämligen: »Gud låte det vara fjärran ifrån mig att jag skulle göra detta! Skulle jag dricka dessa mäns blod, som hava vågat sina liv? Ty med fara för sina liv hava de burit det hit.» Och han ville icke dricka det. Sådana ting hade de tre hjältarna gjort.
וְאַבְשַׁי אֲחִֽי־יוֹאָב הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל (ולא) [וְלוֹ־]שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה׃ | 20 |
Absai, Joabs broder, var den förnämste av tre andra; han svängde en gång sitt spjut över tre hundra som hade blivit slagna. Och han hade ett stort namn bland de tre.
מִן־הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא־בָֽא׃ | 21 |
Han var dubbelt mer ansedd än någon annan i detta tretal, och han var deras hövitsman, men upp till de tre första kom han dock icke.
בְּנָיָה בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִֽישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים מִֽן־קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶֽת־הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּֽׁלֶג׃ | 22 |
Vidare Benaja, son till Jojada, som var son till en tapper, segerrik man från Kabseel; han slog ned de två Arielerna i Moab, och det var han som en snövädersdag steg ned och slog ihjäl lejonet i brunnen.
וְהֽוּא־הִכָּה אֶת־הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה ׀ חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹֽרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶֽת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ | 23 |
Han slog ock ned den egyptiske mannen som var så reslig: fem alnar lång. Fastän egyptiern i handen hade ett spjut som liknade en vävbom, gick han ned mot honom, väpnad allenast med sin stav. Och han ryckte spjutet ur egyptiern hand och dräpte honom med hans eget spjut.
אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ | 24 |
Sådana ting hade Benaja, Jojadas son, gjort. Och han hade ett stort namn bland de tre hjältarna.
מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ | 25 |
Ja, han var mer ansedd än någon av de trettio, men upp till de tre första kom han icke. Och David satte honom till anförare för sin livvakt.
וְגִבּוֹרֵי הַֽחֲיָלִים עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן־דּוֹדוֹ מִבֵּית לָֽחֶם׃ | 26 |
De tappra hjältarna voro: Asael, Joabs broder, Elhanan, Dodos son, från Bet-Lehem;
שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי חֶלֶץ הַפְּלוֹנִֽי׃ | 27 |
haroriten Sammot; peloniten Heles;
עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִֽי׃ | 28 |
tekoaiten Ira, Ickes' son; anatotiten Abieser;
סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִֽי׃ | 29 |
husatiten Sibbekai; ahoaiten Ilai;
מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי חֵלֶד בֶּֽן־בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִֽי׃ | 30 |
netofatiten Maherai; netofatiten Heled, Baanas son;
אִיתַי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִֽי׃ | 31 |
Itai, Ribais son, från Gibea i Benjamins barns stam; pirgatoniten Benaja;
חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִֽי׃ | 32 |
Hurai från Gaas' dalar; arabatiten Abiel;
עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִֽי׃ | 33 |
baharumiten Asmavet; saalboniten Eljaba;
בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי יוֹנָתָן בֶּן־שָׁגֵה הַהֲרָרִֽי׃ | 34 |
gisoniten Bene-Hasem; harariten Jonatan, Sages son;
אֲחִיאָם בֶּן־שָׂכָר הַהֲרָרִי אֱלִיפַל בֶּן־אֽוּר׃ | 35 |
harariten Ahiam, Sakars son; Elifal, Urs son;
חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִֽי׃ | 36 |
mekeratiten Hefer; peloniten Ahia;
חֶצְרוֹ הַֽכַּרְמְלִי נַעֲרַי בֶּן־אֶזְבָּֽי׃ | 37 |
Hesro från Karmel; Naarai, Esbais son;
יוֹאֵל אֲחִי נָתָן מִבְחָר בֶּן־הַגְרִֽי׃ | 38 |
Joel, broder till Natan; Mibhar, Hagris son;
צֶלֶק הָעַמּוֹנִי נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ | 39 |
ammoniten Selek; berotiten Naherai, vapendragare åt Joab, Serujas son;
עִירָא הַיִּתְרִי גָּרֵב הַיִּתְרִֽי׃ | 40 |
jeteriten Ira; jeteriten Gareb;
אֽוּרִיָּה הַחִתִּי זָבָד בֶּן־אַחְלָֽי׃ | 41 |
hetiten Uria; Sabad, Alais son;
עֲדִינָא בֶן־שִׁיזָא הָראוּבֵנִי רֹאשׁ לָראוּבֵנִי וְעָלָיו שְׁלֹשִֽׁים׃ | 42 |
rubeniten Adina, Sisas son, en huvudman bland rubeniterna, och jämte honom trettio andra;
חָנָן בֶּֽן־מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִֽי׃ | 43 |
Hanan, Maakas son, och mitniten Josafat;
עֻזִּיָּא הָעַשְׁתְּרָתִי שָׁמָע (ויעואל) [וִיעִיאֵל] בְּנֵי חוֹתָם הָעֲרֹעֵרִֽי׃ | 44 |
astarotiten Ussia; Sama och Jeguel, aroeriten Hotams söner;
יְדִֽיעֲאֵל בֶּן־שִׁמְרִי וְיֹחָא אָחִיו הַתִּיצִֽי׃ | 45 |
Jediael, Simris son, och hans broder Joha, tisiten;
אֱלִיאֵל הַֽמַּחֲוִים וִירִיבַי וְיוֹשַׁוְיָה בְּנֵי אֶלְנָעַם וְיִתְמָה הַמּוֹאָבִֽי׃ | 46 |
Eliel-Hammahavim samt Jeribai och Josauja, Elnaams söner, och moabiten Jitma;
אֱלִיאֵל וְעוֹבֵד וְיַעֲשִׂיאֵל הַמְּצֹבָיָֽה׃ | 47 |
slutligen Eliel, Obed och Jaasiel-Hammesobaja.