דברי הימים א 11
| וַיִּקָּבְצוּ כׇֽל־יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּֽבְשָׂרְךָ אֲנָֽחְנוּ׃ | 1 |
Tout Israël s’assembla et vint auprès de David à Hébron, pour lui dire: "Nous sommes ta chair et ton sang.
| גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּֽהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּֽהְיֶה נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃ | 2 |
Déjà hier, déjà avant-hier, alors que Saül était roi, c’est toi qui dirigeais toutes les expéditions d’Israël. C’Est toi, t’avait dit l’Eternel, ton Dieu, qui gouverneras Israël, mon peuple, toi qui seras son chef."
| וַיָּבֹאוּ כׇּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהֹוָה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל׃ | 3 |
Tous les Anciens d’Israël vinrent donc trouver le roi à Hébron; le roi David fit un pacte avec eux à Hébron devant l’Eternel, et ils le sacrèrent comme roi d’Israël, selon la parole de l’Eternel à Samuel.
| וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכׇל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַ͏ִם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָֽרֶץ׃ | 4 |
David et tous les Israélites marchèrent sur Jérusalem, qui s’appelait Jébus. Là étaient les Jébuséens, qui occupaient le pays.
| וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת־מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִֽיד׃ | 5 |
Mais ceux-ci dirent à David: "Tu n’entreras pas ici." Toutefois, David s’empara de la forteresse de Sion, qui est la Cité de David.
| וַיֹּאמֶר דָּוִיד כׇּל־מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹֽאשׁ׃ | 6 |
David avait dit: "Celui qui battra les Jébuséens en premier deviendra chef et prince." Ce fut Joab, fils de Cerouya, qui monta le premier, et il devint chef.
| וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ עִיר דָּוִֽיד׃ | 7 |
David s’établit dans la forteresse, qu’on nomma pour cette raison Cité de David.
| וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִֽיר׃ | 8 |
Il ajouta des constructions à la ronde, sur le pourtour du Millo. Quant à Joab, il restaura le reste de la ville.
| וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהֹוָה צְבָאוֹת עִמּֽוֹ׃ | 9 |
David alla grandissant de plus en plus, assisté par l’Eternel-Cebaot.
| וְאֵלֶּה רָאשֵׁי הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד הַמִּתְחַזְּקִים עִמּוֹ בְמַלְכוּתוֹ עִם־כׇּל־יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיכוֹ כִּדְבַר יְהֹוָה עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ | 10 |
Voici les chefs des vaillants guerriers de David, qui l’aidèrent, avec tout Israël, à conquérir le trône et le firent régner selon la parole de l’Eternel, adressée à Israël.
| וְאֵלֶּה מִסְפַּר הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִיד יָשׇׁבְעָם בֶּן־חַכְמוֹנִי רֹאשׁ (השלושים) [הַשָּׁלִישִׁים] הֽוּא־עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ־מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָֽת׃ | 11 |
Et voici la liste des vaillants guerriers de David: Yachobam, fils de Hakhmoni, chef de la garde. C’Est lui qui, en une seule rencontre, brandit la lance, faisant trois cents cadavres.
| וְאַחֲרָיו אֶלְעָזָר בֶּן־דּוֹדוֹ הָאֲחוֹחִי הוּא בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ | 12 |
Après lui, Eléazar, fils de Dodo, l’Ahohite, l’un des trois héros,
| הֽוּא־הָיָה עִם־דָּוִיד בַּפַּס דַּמִּים וְהַפְּלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ־שָׁם לַמִּלְחָמָה וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים וְהָעָם נָסוּ מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּֽים׃ | 13 |
assista David à Pass-Dammim. Là s’étaient assemblés les Philistins pour la bataille. Il s’y trouvait une pièce de terre pleine d’orge, et le peuple fuyait devant les Philistins.
| וַיִּֽתְיַצְּבוּ בְתוֹךְ־הַֽחֶלְקָה וַיַּצִּילוּהָ וַיַּכּוּ אֶת־פְּלִשְׁתִּים וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה תְּשׁוּעָה גְדוֹלָֽה׃ | 14 |
Mais lui prit position au milieu du champ, le défendit et battit les Philistins; le Seigneur opéra ainsi une grande délivrance.
| וַיֵּרְדוּ שְֽׁלוֹשָׁה מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים רֹאשׁ עַל־הַצֻּר אֶל־דָּוִיד אֶל־מְעָרַת עֲדֻלָּם וּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִֽים׃ | 15 |
Trois des trente chefs descendirent sur le roc auprès de David, du côté de la caverne d’Adoullam; un corps de Philistins se trouvait campé dans la vallée de Rephaïm.
| וְדָוִיד אָז בַּמְּצוּדָה וּנְצִיב פְּלִשְׁתִּים אָז בְּבֵית לָֽחֶם׃ | 16 |
David était alors dans la forteresse, et les Philistins avaient une garnison à Bethléem.
| וַיִּתְאָו דָּוִיד וַיֹּאמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּֽׁעַר׃ | 17 |
David eut un désir et dit: "Ah! si on pouvait me faire boire de l’eau de la citerne qui est à la porte de Bethléem!"
| וַיִּבְקְעוּ הַשְּׁלֹשָׁה בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַיִם מִבּוֹר בֵּֽית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וַיִּשְׂאוּ וַיָּבִאוּ אֶל־דָּוִיד וְלֹא־אָבָה דָוִיד לִשְׁתּוֹתָם וַיְנַסֵּךְ אֹתָם לַיהֹוָֽה׃ | 18 |
Les trois guerriers s’ouvrirent un passage par le camp des Philistins, puisèrent de l’eau à la citerne qui est à la porte de Bethléem et l’apportèrent à David; mais celui-ci ne voulut pas la boire et en fit une libation à l’Eternel,
| וַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵאֱלֹהַי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הֲדַם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶשְׁתֶּה בְנַפְשׁוֹתָם כִּי בְנַפְשׁוֹתָם הֱבִיאוּם וְלֹא אָבָה לִשְׁתּוֹתָם אֵלֶּה עָשׂוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִֽים׃ | 19 |
en disant: "Mon Dieu me préserve de faire pareille chose! Boirais-je le sang de ces hommes qui ont risqué leur vie, car ils l’ont apportée au péril de leur vie!" Il refusa donc de boire. Voilà ce que firent ces trois guerriers.
| וְאַבְשַׁי אֲחִֽי־יוֹאָב הוּא הָיָה רֹאשׁ הַשְּׁלוֹשָׁה וְהוּא עוֹרֵר אֶת־חֲנִיתוֹ עַל־שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָלָל (ולא) [וְלוֹ־]שֵׁם בַּשְּׁלוֹשָֽׁה׃ | 20 |
Puis Abchaï, frère de Joab, le chef des trois: il brandit un jour sa lance sur trois cents ennemis qu’il immola, et se fit un nom parmi les Trois.
| מִן־הַשְּׁלוֹשָׁה בַשְּׁנַיִם נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלוֹשָׁה לֹא־בָֽא׃ | 21 |
Il fut plus estimé que les Trente, de la deuxième série, car il devint leur chef, cependant il n’arriva pas jusqu’aux Trois.
| בְּנָיָה בֶן־יְהוֹיָדָע בֶּן־אִֽישׁ־חַיִל רַב־פְּעָלִים מִֽן־קַבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶֽת־הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּֽׁלֶג׃ | 22 |
Puis Benaïa, fils de Joïada, d’un vaillant aux nombreux exploits, originaire de Kabceël; ce fut lui qui triompha des deux Arïel de Moab; ce fut lui aussi qui descendit et tua un lion dans une fosse par un jour de neige.
| וְהֽוּא־הִכָּה אֶת־הָאִישׁ הַמִּצְרִי אִישׁ מִדָּה ׀ חָמֵשׁ בָּאַמָּה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית כִּמְנוֹר אֹֽרְגִים וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶֽת־הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתֽוֹ׃ | 23 |
Il tua aussi un Egyptien, homme de grande taille, haut de cinq coudées, et, dans la main de l’Egyptien, il y avait une lance, grande comme une ensouple de tisserand; il descendit vers lui avec un bâton, arracha la lance de la main de l’Egyptien et le tua avec sa lance.
| אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן־יְהוֹיָדָע וְלוֹ־שֵׁם בִּשְׁלוֹשָׁה הַגִּבֹּרִֽים׃ | 24 |
Voilà ce que fit Benaïahou, fils de Joïada, renommé parmi les trois héros.
| מִן־הַשְּׁלוֹשִׁים הִנּוֹ נִכְבָּד הוּא וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא וַיְשִׂימֵהוּ דָוִיד עַל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ׃ | 25 |
Il fut plus estimé que les Trente, mais il n’arriva pas jusqu’aux Trois. David l’admit dans son conseil.
| וְגִבּוֹרֵי הַֽחֲיָלִים עֲשָׂהאֵל אֲחִי יוֹאָב אֶלְחָנָן בֶּן־דּוֹדוֹ מִבֵּית לָֽחֶם׃ | 26 |
Puis d’autres héroïques guerriers: Assahel, frère de Joab; Elhanân, fils de Dodo, de Bethléem;
| שַׁמּוֹת הַהֲרוֹרִי חֶלֶץ הַפְּלוֹנִֽי׃ | 27 |
Chammot, le Harorite, Hêleç, le Pelonite;
| עִירָא בֶן־עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִֽי׃ | 28 |
Ira, fils d’Ikkech, de Tekoa; Abiézer, d’Anatot;
| סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִֽי׃ | 29 |
Sibbekhaï, le Houchatite; Ilaï, l’Ahohite;
| מַהְרַי הַנְּטֹפָתִי חֵלֶד בֶּֽן־בַּעֲנָה הַנְּטוֹפָתִֽי׃ | 30 |
Maharaï, de Netofa; Hêled, fils de Baana, de Netofa;
| אִיתַי בֶּן־רִיבַי מִגִּבְעַת בְּנֵי בִנְיָמִן בְּנָיָה הַפִּרְעָתֹנִֽי׃ | 31 |
Itaï, fils de Ribaï, de Ghibea des Benjaminites; Benaïa, de Piratôn
| חוּרַי מִנַּחֲלֵי גָעַשׁ אֲבִיאֵל הָעַרְבָתִֽי׃ | 32 |
Houraï, de Nahalê-Gaach; Abiël, l’Arbatite;
| עַזְמָוֶת הַבַּחֲרוּמִי אֶלְיַחְבָּא הַשַּׁעַלְבֹנִֽי׃ | 33 |
Azmaveth, le Baharoumite; Elyahba, le Chaalbonite;
| בְּנֵי הָשֵׁם הַגִּזוֹנִי יוֹנָתָן בֶּן־שָׁגֵה הַהֲרָרִֽי׃ | 34 |
des fils de Hachêm le Ghizonite; Jonathan, fils de Chaghê, le Hararite;
| אֲחִיאָם בֶּן־שָׂכָר הַהֲרָרִי אֱלִיפַל בֶּן־אֽוּר׃ | 35 |
Ahïâm, fils de Sakhar, le Hararite; Elifal, fils d’Our;
| חֵפֶר הַמְּכֵרָתִי אֲחִיָּה הַפְּלֹנִֽי׃ | 36 |
Hêfer, le Mekhératite; Ahiya, le Pelonite;
| חֶצְרוֹ הַֽכַּרְמְלִי נַעֲרַי בֶּן־אֶזְבָּֽי׃ | 37 |
Heçro, le Carmélite; Naaraï, fils d’Ezbaï;
| יוֹאֵל אֲחִי נָתָן מִבְחָר בֶּן־הַגְרִֽי׃ | 38 |
Joël, frère de Nathan; Mibhar, fils du Hagrite;
| צֶלֶק הָעַמּוֹנִי נַחְרַי הַבֵּרֹתִי נֹשֵׂא כְּלֵי יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָֽה׃ | 39 |
Célek, l’Ammonite; Nahraï, le Bêrotite, écuyer de Joab, fils de Cerouya;
| עִירָא הַיִּתְרִי גָּרֵב הַיִּתְרִֽי׃ | 40 |
Ira, le Yithrite; Garêb, le Yithrite;
| אֽוּרִיָּה הַחִתִּי זָבָד בֶּן־אַחְלָֽי׃ | 41 |
Urie, le Héthéen; Zabad, fils d’Ahlaï;
| עֲדִינָא בֶן־שִׁיזָא הָראוּבֵנִי רֹאשׁ לָראוּבֵנִי וְעָלָיו שְׁלֹשִֽׁים׃ | 42 |
Adina, fils de Chiza, le Rubénite, chef rubénite, commandant à trente;
| חָנָן בֶּֽן־מַעֲכָה וְיוֹשָׁפָט הַמִּתְנִֽי׃ | 43 |
Hanân, fils de Maakha; Josaphat, le Mitnite;
| עֻזִּיָּא הָעַשְׁתְּרָתִי שָׁמָע (ויעואל) [וִיעִיאֵל] בְּנֵי חוֹתָם הָעֲרֹעֵרִֽי׃ | 44 |
Ouzzia, l’Achteratite; Chama et Yeïêl, fils de Hotam, d’Aroër;
| יְדִֽיעֲאֵל בֶּן־שִׁמְרִי וְיֹחָא אָחִיו הַתִּיצִֽי׃ | 45 |
Yedïaêl, fils de Chimri; Yoha, son frère, le Tiçite;
| אֱלִיאֵל הַֽמַּחֲוִים וִירִיבַי וְיוֹשַׁוְיָה בְּנֵי אֶלְנָעַם וְיִתְמָה הַמּוֹאָבִֽי׃ | 46 |
Eliël, de Mahavïm; Yeribaï et Yochavia, fils d’Elnaam; Yitma, le Moabite;
| אֱלִיאֵל וְעוֹבֵד וְיַעֲשִׂיאֵל הַמְּצֹבָיָֽה׃ | 47 |
Eliël, Obed et Yaassïêl, de Meçobaïa.
