צפניה 2

1 התקוששו וקושו--הגוי לא נכסף

Gather yourselves together, yea, gather together, O nation that has no shame;

2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה--בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה

before the decree bring forth, before the day passes as the chaff, before the fierce anger of Jehovah comes upon you, before the day of Jehovah's anger comes upon you.

3 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה--אולי תסתרו ביום אף יהוה

Seek ye Jehovah, all ye meek of the earth who have kept his ordinances. Seek righteousness, seek meekness. It may be ye will be hid in the day of Jehovah's anger.

4 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר

For Gaza shall be forsaken, and Ashkelon a desolation. They shall drive out Ashdod at noonday, and Ekron shall be rooted up.

5 הוי ישבי חבל הים--גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב

Woe to the inhabitants of the seacoast, the nation of the Cherethites! The word of Jehovah is against you, O Canaan, the land of the Philistines. I will destroy thee, that there shall be no inhabitant.

6 והיתה חבל הים נות כרת רעים--וגדרות צאן

And the seacoast shall be pastures, with cottages for shepherds and folds for flocks.

7 והיה חבל לשארית בית יהודה--עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון--כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם (שביתם)

And the coast shall be for the remnant of the house of Judah. They shall feed their flocks upon it. In the houses of Ashkelon they shall lie down in the evening. For Jehovah their God will visit them, and bring back their captivity.

8 שמעתי חרפת מואב וגדפי בני עמון--אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם

I have heard the reproach of Moab, and the revilings of the sons of Ammon, with which they have reproached my people, and magnified themselves against their border.

9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום

Therefore as I live, says Jehovah of hosts, the God of Israel, Surely Moab shall be as Sodom, and the sons of Ammon as Gomorrah, a possession of nettles, and salt pits, and a perpetual desolation. The residue of my people shall make a prey of them, and the remnant of my nation shall inherit them.

10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות

They shall have this for their pride, because they have reproached and magnified themselves against the people of Jehovah of hosts.

11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים

Jehovah will be terrible to them, for he will famish all the gods of the earth. And men shall worship him, everyone from his place, even all the isles of the nations.

12 גם אתם כושים חללי חרבי המה

Ye Ethiopians also, ye shall be slain by my sword.

13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר

And he will stretch out his hand against the north, and destroy Assyria, and will make Nineveh a desolation, and dry like the wilderness.

14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי--גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה

And herds shall lie down in the midst of her. All the beasts of the nations, both the pelican and the porcupine shall lodge in the capitals of it. Their voice shall sing in the windows. Desolation shall be in the thresholds. For he has laid bare the cedar work.

15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה--כל עובר עליה ישרק יניע ידו

This is the joyous city that dwelt carelessly, that said in her heart, I am, and there is none besides me. How she has become a desolation, a place for beasts to lie down in! Everyone who passes by her shall hiss, and wag his hand.