זכריה 7

1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי--בכסלו

And it comes to pass, in the fourth year of Darius the king, a word of YHWH has been to Zechariah, in the fourth of the ninth month, in Chisleu.

2 וישלח בית אל שראצר ורגם מלך ואנשיו--לחלות את פני יהוה

And Beth-El sends Sherezer and Regem-Melech, and its men, to appease the face of YHWH,

3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי--הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים

speaking to the priests who [are] at the house of YHWH of Hosts, and to the prophets, saying, “Do I weep in the fifth month—being separated—as I have done these so many years?”

4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר

And there is a word of YHWH of Hosts to me, saying,

5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה--הצום צמתני אני

“Speak to all the people of the land, and to the priests, saying,

6 וכי תאכלו וכי תשתו--הלוא אתם האכלים ואתם השתים

When you fasted with mourning in the fifth and in the seventh [months]—even these seventy years—did you keep the fast [to] Me? And when you eat, and when you drink, is it not you who are eating, and you who are drinking?

7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב

Are [these] not the words that YHWH proclaimed by the hand of the former prophets, in Jerusalem’s being inhabited, and [in] safety, and its cities around it, and the south and the plain—abiding?”

8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר

And there is a word of YHWH to Zechariah, saying,

9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו

“Thus spoke YHWH of Hosts, saying, Judge [with] true judgment, And do kindness and mercy with one another.

10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם

And do not oppress widow, and fatherless, Sojourner, and poor, And you do not devise the calamity of one another in your heart.

11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע

And they refuse to attend, And they give a stubborn shoulder, And their ears are made heavy against hearing.

12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות

And their heart they have made adamant, Against hearing the Law, and the words, That YHWH of Hosts sent by His Spirit, By the hand of the former prophets, And there is great wrath from YHWH of Hosts.

13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות

And it comes to pass, as He called, And they have not listened, So they call, and I do not listen,” said YHWH of Hosts.

14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה

“And I toss them on all the nations, That they have not known, The land has been desolate behind them, Of any passing by and turning back, And they set a desirable land for a desolation!”