זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו

O anjo que falou comigo veio novamente e me despertou, como um homem que é despertado de seu sono.

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה

Ele me disse: “O que você vê?”. Eu disse: “Eu vi, e eis que uma lâmpada está toda de ouro, com sua tigela em cima, e suas sete lâmpadas em cima; há sete tubos para cada uma das lâmpadas que estão em cima dela;

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה

e duas oliveiras ao lado dela, uma do lado direito da tigela, e outra do lado esquerdo dela”.

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני

Eu respondi e falei com o anjo que falou comigo, dizendo: “O que é isto, meu senhor”?

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני

Então o anjo que falou comigo me respondeu: “Você não sabe o que é isso?”. Eu disse: “Não, meu senhor”.

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות

Então ele respondeu e falou comigo, dizendo: “Esta é a palavra de Javé para Zerubbabel, dizendo: 'Não pelo poder, nem pelo poder, mas pelo meu Espírito', diz Javé dos Exércitos.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה

Quem é você, grande montanha? Antes de Zorobabel você é uma planície; e ele fará sair a pedra de toque com gritos de 'Graça, graça, a ela'”.

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Além disso, a palavra de Javé veio até mim, dizendo:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם

“As mãos de Zerubbabel lançaram os alicerces desta casa. Suas mãos também a terminarão; e você saberá que Javé dos Exércitos me enviou a você”.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ

De fato, quem despreza o dia das pequenas coisas? Pois estes sete se alegrarão, e verão a linha de prumo na mão de Zerubabel. Estes são os olhos de Javé, que correm para frente e para trás em toda a terra”.

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה

Depois perguntei-lhe: “O que são estas duas oliveiras no lado direito da bancada e no lado esquerdo da mesma”?

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב

Perguntei-lhe pela segunda vez: “O que são esses dois ramos de oliveira, que estão ao lado dos dois bicos dourados que derramam o óleo dourado de si mesmos?

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני

Ele me respondeu: “Você não sabe o que é isso?” Eu disse: “Não, meu senhor”.

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ

Então ele disse: “Estes são os dois ungidos que estão ao lado do Senhor de toda a terra”.