זכריה 4

1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו

Et l'ange qui parlait avec moi revint, et me réveilla comme un homme que l'on réveille de son sommeil.

2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר (ואמר) ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה--שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה

Et il me dit: Que vois- tu? Et je dis: Je vois! et voici un chandelier tout d'or, ayant son réservoir à son sommet et portant sept lampes, et sept tuyaux pour chacune des lampes qui sont à son sommet;

3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה

et auprès, deux oliviers, un à droite du réservoir et un à sa gauche.

4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני

Et je pris la parole et dis à l'ange qui parlait avec moi: Qu'est-ce que cela, mon Seigneur?

5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני

Et l'ange qui parlait avec moi, répondit et me dit: Ne sais-tu pas ce que c'est? Et je dis: Non! mon Seigneur.

6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח--כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות

Et il répondit et me dit: C'est ici la parole de l'Éternel adressée à Zorobabel: Ni par la force, ni par la puissance, mais par mon Esprit, dit l'Éternel des armées.

7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה--תשאות חן חן לה

Qui es-tu, grosse montagne? Devant Zorobabel aplanis-toi! Il fait saillir la pierre du faîte aux cris de: La grâce! la grâce pour elle!

8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר

Et la parole de l'Éternel me fut adressée en ces termes:

9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה--וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליכם

Les mains de Zorobabel ont fondé cette maison, et ses mains l'achèveront, et tu sauras que l'Éternel des armées m'a envoyé à vous.

10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ

Car qui pourrait mépriser le jour des faibles commencements? Avec joie ils contempleront le plomb dans la main de Zorobabel, ces sept, les yeux de l'Éternel qui parcourent toute la terre.

11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה

Et je répondis et lui dis: Que sont ces deux oliviers à la droite du chandelier et à sa gauche?

12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב

Et reprenant une seconde fois la parole je lui dis: Que sont ces deux rameaux d'olivier qui touchent aux deux conduits d'or d'où découle la liqueur dorée.

13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני

Et il me dit: Ne sais-tu pas ce que c'est? Et je dis: Non! mon Seigneur.

14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ

Et il dit: Ce sont les deux oints qui se tiennent debout auprès du Seigneur de toute la terre.