זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה

et levavi oculos meos et vidi et ecce vir et in manu eius funiculus mensorum

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה

et dixi quo tu vadis et dixit ad me ut metiar Hierusalem et videam quanta sit latitudo eius et quanta longitudo eius

3 והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

et ecce angelus qui loquebatur in me egrediebatur et angelus alius egrediebatur in occursum eius

4 ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה

et dixit ad eum curre loquere ad puerum istum dicens absque muro habitabitur Hierusalem prae multitudine hominum et iumentorum in medio eius

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה

et ego ero ei ait Dominus murus ignis in circuitu et in gloria ero in medio eius

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה

o o fugite de terra aquilonis dicit Dominus quoniam in quattuor ventos caeli dispersi vos dicit Dominus

7 הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל

o Sion fuge quae habitas apud filiam Babylonis

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו

quia haec dicit Dominus exercituum post gloriam misit me ad gentes quae spoliaverunt vos qui enim tetigerit vos tangit pupillam oculi eius

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני

quia ecce ego levo manum meam super eos et erunt praedae his qui serviebant sibi et cognoscetis quia Dominus exercituum misit me

10 רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה

lauda et laetare filia Sion quia ecce ego venio et habitabo in medio tui ait Dominus

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך

et adplicabuntur gentes multae ad Dominum in die illa et erunt mihi in populum et habitabo in medio tui et scies quia Dominus exercituum misit me ad te

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם

et possidebit Dominus Iudam partem suam in terra sanctificata et eliget adhuc Hierusalem

13 הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו

sileat omnis caro a facie Domini quia consurrexit de habitaculo sancto suo