< זכריה 2 >
ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה | 1 |
またわたしが目をあげて見ていると、見よ、ひとりの人が、測りなわを手に持っているので、
ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה | 2 |
「あなたはどこへ行くのですか」と尋ねると、その人はわたしに言った、「エルサレムを測って、その広さと、長さを見ようとするのです」。
והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו | 3 |
すると見よ、わたしと語る天の使が出て行くと、またひとりの天の使が出てきて、これに出会って、
ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה | 4 |
言った、「走って行って、あの若い人に言いなさい、『エルサレムはその中に、人と家畜が多くなるので、城壁のない村里のように、人の住む所となるでしょう。
ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה | 5 |
主は仰せられます、わたしはその周囲で火の城壁となり、その中で栄光となる』と」。
הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה | 6 |
主は仰せられる、さあ、北の地から逃げて来なさい。わたしはあなたがたを、天の四方の風のように散らしたからである。
הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל | 7 |
さあ、バビロンの娘と共にいる者よ、シオンにのがれなさい。
כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו | 8 |
あなたがたにさわる者は、彼の目の玉にさわるのであるから、あなたがたを捕えていった国々の民に、その栄光にしたがって、わたしをつかわされた万軍の主は、こう仰せられる、
כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני | 9 |
「見よ、わたしは彼らの上に手を振る。彼らは自分に仕えた者のとりことなる。その時あなたがたは万軍の主が、わたしをつかわされたことを知る。
רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה | 10 |
主は言われる、シオンの娘よ、喜び歌え。わたしが来て、あなたの中に住むからである。
ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך | 11 |
その日には、多くの国民が主に連なって、わたしの民となる。わたしはあなたの中に住む。
ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם | 12 |
あなたは万軍の主が、わたしをあなたにつかわされたことを知る。主は聖地で、ユダを自分の分として取り、エルサレムを再び選ばれるであろう」。
הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו | 13 |
すべて肉なる者よ、主の前に静まれ。主はその聖なるすみかから立ちあがられたからである。