זכריה 2

1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה

And I lifted up my eyes, and looked, and behold, there was a man with a measure-cord in his hand.

2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה

Then said I, Whither art thou going? And he said unto me, To measure Jerusalem, to see what is her breadth, and what is her length.

3 והנה המלאך הדבר בי--יצא ומלאך אחר יצא לקראתו

And, behold, the angel that spoke with me went out, and another angel came out to meet him;

4 ויאמר אלו--רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה

And he said unto him, Run, speak to this young man, saying, Without walls shall Jerusalem be inhabited because of the multitude of men and cattle in her midst.

5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה

But I—I will be unto her, saith the Lord, a wall of fire round about, and for glory will I be in the midst of her.

6 הוי הוי ונסו מארץ צפון--נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם--נאם יהוה

Up! up! and flee away from the land of the north saith the Lord; for as the four winds of the heaven have I spread you abroad, saith the Lord.

7 הוי ציון המלטי--יושבת בת בבל

Up, Zion, escape, thou that dwellest with the daughter of Babylon.

8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו

For thus hath said the Lord of hosts, For the sake of [your] glory hath he sent me unto the nations that have despoiled you; for whoever toucheth you, toucheth the apple of his eye.

9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני

For, behold, I will swing my hand over them, and they shall be a spoil to those that served them: and ye shall acknowledge that the Lord of hosts hath sent me.

10 רני ושמחי בת ציון--כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה

Sing, and rejoice, O daughter of Zion; for, lo, I am coming, and I will dwell in the midst of thee, saith the Lord.

11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך--וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך

And many nations will join themselves to the Lord on that day, and they shall be unto me for a people: and I will dwell in the midst of thee, and thou shalt know that the Lord of hosts hath sent me unto thee.

12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם

And the Lord will take Judah as his inheritance upon the holy land; and he will again make choice of Jerusalem.

13 הס כל בשר מפני יהוה--כי נעור ממעון קדשו

Be silent, all flesh! before the Lord; for he is waked up out of his holy habitation.