< זכריה 11 >

פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך 1
黎巴嫩哪，开开你的门， 任火烧灭你的香柏树。
הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור (הבציר) 2
松树啊，应当哀号； 因为香柏树倾倒，佳美的树毁坏。 巴珊的橡树啊，应当哀号， 因为茂盛的树林已经倒了。
קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן 3
听啊，有牧人哀号的声音， 因他们荣华的草场毁坏了。 有少壮狮子咆哮的声音， 因约旦河旁的丛林荒废了。
כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה 4
耶和华—我的 神如此说：“你—撒迦利亚要牧养这将宰的群羊。
אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן 5
买他们的宰了他们，以自己为无罪；卖他们的说：‘耶和华是应当称颂的，因我成为富足。’牧养他们的并不怜恤他们。
כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ--נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם 6
耶和华说：‘我不再怜恤这地的居民，必将这民交给各人的邻舍和他们王的手中。他们必毁灭这地，我也不救这民脱离他们的手。’”
וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן 7
于是，我牧养这将宰的群羊，就是群中最困苦的羊。我拿着两根杖，一根我称为“荣美”，一根我称为“联索”。这样，我牧养了群羊。
ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי 8
一月之内，我除灭三个牧人，因为我的心厌烦他们；他们的心也憎嫌我。
ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה 9
我就说：“我不牧养你们。要死的，由他死；要丧亡的，由他丧亡；余剩的，由他们彼此相食。”
ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו--להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים 10
我折断那称为“荣美”的杖，表明我废弃与万民所立的约。
ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא 11
当日就废弃了。这样，那些仰望我的困苦羊就知道所说的是耶和华的话。
ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי--ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף 12
我对他们说：“你们若以为美，就给我工价。不然，就罢了！”于是他们给了三十块钱作为我的工价。
ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר 13
耶和华吩咐我说：“要把众人所估定美好的价值丢给窑户。”我便将这三十块钱，在耶和华的殿中丢给窑户了。
ואגדע את מקלי השני את החבלים--להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל 14
我又折断称为“联索”的那根杖，表明我废弃犹大与以色列弟兄的情谊。
ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי 15
耶和华又吩咐我说：“你再取愚昧牧人所用的器具，
כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק 16
因我要在这地兴起一个牧人。他不看顾丧亡的，不寻找分散的，不医治受伤的，也不牧养强壮的；却要吃肥羊的肉，撕裂它的蹄子。
הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה 17
无用的牧人丢弃羊群有祸了！ 刀必临到他的膀臂和右眼上。 他的膀臂必全然枯干； 他的右眼也必昏暗失明。”

< זכריה 11 >