שיר השירים 1
| שיר השירים אשר לשלמה | 1 |
Das Lied der Lieder, von Salomo.
| ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין | 2 |
O möcht’ er mich küssen mit seines Mundes Küssen! Denn deine Liebe ist wonniger als Wein!
| לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך | 3 |
Köstlich ist der Duft deiner Salben; wie ausgegossenes Salböl ist dein Name: drum haben die Mädchen dich lieb.
| משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך--נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך | 4 |
Zieh mich dir nach, komm, laß uns eilen! Führe mich, König, in deine Gemächer! »Wir wollen jubeln und deiner uns freuen, wollen preisen deine Liebe mehr als Wein!« Ach, inniglich lieben sie dich.
| שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה | 5 |
Gebräunt bin ich, aber doch schön, ihr Töchter Jerusalems, wie die Zelte von Kedar, wie Salomos Teppiche.
| אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים--כרמי שלי לא נטרתי | 6 |
Seht mich nicht an, daß so gebräunt ich bin, daß die Sonne mich so verbrannt hat! Meiner Mutter Söhne waren böse auf mich, bestellten mich zur Hüterin der Weinberge; meinen eignen Weinberg hab’ ich nicht gehütet.
| הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך | 7 |
Tu mir kund, du, den meine Seele liebt: wo weidest du, wo lagerst du zur Mittagszeit? Denn warum soll als Verirrte ich erscheinen bei den Herden deiner Genossen? –
| אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים | 8 |
»Wenn du das nicht weißt, du schönste unter den Weibern, so geh nur hinaus, den Spuren der Herde nach, und weide deine Zicklein bei den Zelten der Hirten!«
| לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי | 9 |
»Einem Prachtroß an Pharaos Prunkwagen vergleiche ich dich, meine Freundin:
| נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים | 10 |
reizend sind deine Wangen im Schmuck der Kettchen, dein Hals in den Perlenschnüren!
| תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף | 11 |
Goldene Kettchen lassen wir dir machen mit Kügelchen von Silber.« –
| עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו | 12 |
Solange der König noch in seinem Kreise weilte, gab meine Narde ihren Duft.
| צרור המר דודי לי בין שדי ילין | 13 |
Mein Geliebter ist mir wie ein Myrrhenbündlein, das am Busen mir ruht;
| אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי | 14 |
ein Cyprusgebinde ist mir mein Geliebter in den Weinbergen von Engedi. –
| הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים | 15 |
»O schön bist du, meine Freundin, ja, du bist schön! Deine Augen sind Taubenaugen.« –
| הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה | 16 |
»O schön bist du, mein Geliebter, ja holdselig! Sieh, unser Lager ist frisches Grün;
| קרות בתינו ארזים רחיטנו (רהיטנו) ברותים | 17 |
unsres Hauses Gebälk sind Zedern, unser Getäfel Zypressen.«
