שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן

«Kor fagert din fot stig på skoen, du gjævings møy. Dine lender er bogne som ei sylgja, smidd av ei kunstnarhand.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים

Fanget som skåli rund, ho aldri vante vin. Livet ein kveitehaug med liljor ikring.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה

Eit killingpar barmen, tvillingar til ei gasella.

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

Din hals som eit filsbeinstårn, augo som Hesbons tjørner ved Bat-rabbims port. Nasen som Libanons tårn, som vender imot Damaskus.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים

Ditt hovudet som Karmel ris upp, og lokkarne purpur er, ein konge i flettom er fanga.»

6 מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים

«Å, kor fager, kor frid du er, du kjærleik so hugnadrik!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות

Som ei palma er du i vokster, som druvor din barm.

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים

Eg meiner upp i palmen eg stig, i stylkerne tek eg tak, din barm skal vera som druvor, din ande er som dåm av eple.

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים

Og munnen som ljuvaste vin.» «Som lett glid ned for min ven og kveikjer sovandes lippor.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו

Til min ven høyrer eg, og til meg stend hans trå.»

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

«Kom so min ven, ut på marki lat oss gå og i byom oss kvara!

12 נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך

Og i otta inni vingardom sjå, um vintreet sprett, um knupparne spring, um granattreet blømer! Der vil eg gjeva min elsk til deg.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך

Frå kjærleiks-epli strøymer ein fræn, alle slag frukt er ved dørom. Nye og gamle, min ven, hev eg gøymt til deg.