שיר השירים 7
| מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן | 1 |
Quam pulchri sunt gressus tui in calceamentis, filia principis! Iuncturae femorum tuorum, sicut monilia, quae fabricata sunt manu artificis.
| שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים | 2 |
Umbilicus tuus crater tornatilis, numquam indigens poculis. Venter tuus sicut acervus tritici, vallatus liliis.
| שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה | 3 |
Duo ubera tua, sicut duo hinnuli gemelli capreae.
| צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק | 4 |
Collum tuum sicut turris eburnea. Oculi tui sicut piscinae in Hesebon, quae sunt in porta filiae multitudinis. Nasus tuus sicut turris Libani, quae respicit contra Damascum.
| ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים | 5 |
Caput tuum ut Carmelus: et comae capitis tui, sicut purpura regis vincta canalibus.
| מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים | 6 |
Quam pulchra es, et quam decora charissima, in deliciis!
| זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות | 7 |
Statura tua assimilata est palmae, et ubera tua botris.
| אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים | 8 |
Dixi: Ascendam in palmam, et apprehendam fructus eius: et erunt ubera tua sicut botri vineae: et odor oris tui sicut malorum.
| וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים | 9 |
Guttur tuum sicut vinum optimum, dignum dilecto meo ad potandum, labiisque et dentibus illius ad ruminandum.
| אני לדודי ועלי תשוקתו | 10 |
Ego dilecto meo, et ad me conversio eius.
| לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים | 11 |
Veni dilecte mi, egrediamur in agrum, commoremur in villis.
| נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך | 12 |
Mane surgamus ad vineas, videamus si floruit vinea, si flores fructus parturiunt, si floruerunt mala punica: ibi dabo tibi ubera mea.
| הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך | 13 |
Mandragorae dederunt odorem. In portis nostris omnia poma: nova et vetera, dilecte mi, servavi tibi.
