שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן

Mily szépek a te lábaid a sarukban, nemesnek leánya te; csipőid fordulatai mint ékszerek, művész kezeinek munkája.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים

Köldököd mint a kerek medencze- ne legyen hiján a kész italnak; hasad buzahalmaz, bekeritve liliomokkal.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה

Két emlőd mint két gida, szarvasünőnek ikrei;

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

nyakad mint elefántcsont-torony, szemeid ama tavak Chesbónban, a népes város kapuja mellett; orrod mint a Libánon tornya, mely Damaszkus felé tekint.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים

Fejed te rajtad mint a Karmel, s fejed hajzata olyan, mint a bíbor: király, megkötve fürtökben.

6 מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים

Mily szép vagy és mily kedves vagy, szerelem, a gyönyörüségekben!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות

Ez a te termeted hasonlít a pálmához és emlőid szőlőfürtökhöz;

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים

azt mondtam: hadd megyek föl a pálmára, megragadom galyait; s legyenek a te emlőid mint szőlőtőnek fürtjei és orrod illata, mint az almáké,

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים

és ínyed mint a jó bor – mely símán folyik barátomnak, megszólaltatja az alvók ajkait.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו

Én barátomé vagyok s hozzám van vágyakozása.

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

Jer, barátom, menjünk ki a mezőre, háljunk meg a falvakon;

12 נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך

korán induljunk a szőlőkbe, lássuk, vajon kivirult-e a szőlőtő, megnyílt-e a szőlővirág, kivirágoztak-e a gránátfák: ott adom neked szerelmemet.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך

A nadragulyák illatot adnak és ajtóink mellett mindenféle drága gyümölcsök, újak is, régiek is: számodra, barátom, tettem el.