< שיר השירים 7 >

מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן 1
Fille de Prince, combien sont belles tes démarches, avec [ta] chaussure! Le tour de tes hanches est comme des colliers travaillés de la main d'un excellent ouvrier.
שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים 2
Ton nombril est [comme] une tasse ronde, toute comble de breuvage, ton ventre est [comme] un tas de blé entouré de muguet.
שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה 3
Tes deux mamelles sont comme deux faons jumeaux d'une chevrette.
צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק 4
Ton cou est comme une tour d'ivoire; tes yeux sont [comme] les viviers qui sont en Hesbon, près de la porte de Bathrabbim; ton visage est comme la tour du Liban qui regarde vers Damas.
ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים 5
Ta tête est sur toi comme du cramoisi, et les cheveux fins de ta tête sont comme de l'écarlate; Le Roi est attaché aux galeries [pour te contempler].
מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים 6
Que tu es belle, et que tu es agréable, amour délicieuse!
זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות 7
Ta taille est semblable à un palmier, et tes mamelles à des grappes.
אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים 8
J'ai dit: Je monterai sur le palmier, et j'empoignerai ses branches? et tes mamelles me seront maintenant comme des grappes de vigne; et l'odeur de ton visage, comme l'odeur des pommes;
וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים 9
Et ton palais comme le bon vin qui coule en faveur de mon bien-aimé, et qui fait parler les lèvres des dormants.
אני לדודי ועלי תשוקתו 10
Je suis à mon bien-aimé, et son désir est vers moi.
לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים 11
Viens, mon bien-aimé, sortons aux champs, passons la nuit aux villages.
נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך 12
Levons-nous dès le matin pour aller aux vignes, et voyons si la vigne est avancée, et si la grappe est formée, et si les grenadiers sont fleuris; là je te donnerai mes amours.
הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך 13
Les mandragores jettent leur odeur, et à nos portes il y a de toutes sortes de fruits exquis, des fruits nouveaux, et des fruits gardés, que je t'ai conservés, ô mon bien-aimé.

< שיר השירים 7 >