שיר השירים 7
| מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן | 1 |
How beautiful are thy steps in sandals, O prince's daughter! the roundings of thy thighs are like jewelled ornaments, the work of the hands of the artificer.
| שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים | 2 |
Thy navel is like a round goblet which lacketh not the mixed wine: thy body is like a heap of wheat fenced about with lilies.
| שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה | 3 |
Thy two breasts are like two fawns, the twins of the roe.
| צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק | 4 |
Thy neck is like a tower of ivory; thy eyes are like the pools in Cheshbon, by the gate of Bath-rabbim; thy nose is like the tower of Lebanon which looketh toward Damascus.
| ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים | 5 |
Thy head upon thee is like Carmel, and the hair of thy head like purple: a king is held bound in the tresses.
| מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים | 6 |
How beautiful and how pleasant art thou, O love, in thy attractions!
| זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות | 7 |
This thy stature is like a palm-tree, and thy breasts are like clusters of grapes.
| אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים | 8 |
I thought, I wish to climb up the palm-tree, I wish to take hold of its boughs; and, oh, that thy breasts might be like clusters of the vine, and the smell of thy nose like apples;
| וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים | 9 |
And thy palate like the best wine, that glideth down for my friend gently, exciting the lips of those that are asleep.—
| אני לדודי ועלי תשוקתו | 10 |
I am my friend's, and toward me is his desire.
| לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים | 11 |
Come, my friend, let us go forth into the field; let us spend the night in the villages;
| נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך | 12 |
Let us get up early to the vineyards; let us see if the vine have blossomed, whether the young grape have opened [to the view], whether the pomegranates have budded: there will I give my caresses unto thee.
| הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך | 13 |
The mandrakes give forth [their] smell, and at our doors are all manner of precious fruits, new and also old: O my friend, these have I laid up for thee.
