שיר השירים 7

1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך--כמו חלאים מעשה ידי אמן

Howe beautifull are thy goings with shooes, O princes daughter! the ioynts of thy thighs are like iewels: the worke of the hande of a cunning workeman.

2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים

Thy nauel is as a round cuppe that wanteth not licour: thy belly is as an heape of wheat compassed about with lilies.

3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה

Thy two breastes are as two young roes that are twinnes.

4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים--אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק

Thy necke is like a towre of yuorie: thine eyes are like the fishe pooles in Heshbon by the gate of Bath-rabbim: thy nose is as the towre of Lebanon, that looketh toward Damascus.

5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים

Thine head vpon thee is as skarlet, and the bush of thine head like purple: the King is tyed in the rafters.

6 מה יפית ומה נעמת--אהבה בתענוגים

Howe faire art thou, and howe pleasant art thou, O my loue, in pleasures!

7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות

This thy stature is like a palme tree, and thy brestes like clusters.

8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים

I saide, I will goe vp into the palme tree, I will take holde of her boughes: thy breastes shall nowe be like the clusters of the vine: and the sauour of thy nose like apples,

9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים

And the roufe of thy mouth like good wine, which goeth straight to my welbeloued, and causeth the lippes of the ancient to speake.

10 אני לדודי ועלי תשוקתו

I am my welbeloueds, and his desire is toward mee.

11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

Come, my welbeloued, let vs go foorth into the fielde: let vs remaine in the villages.

12 נשכימה לכרמים--נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך

Let vs get vp early to the vines, let vs see if the vine florish, whether it hath budded the small grape, or whether the pomegranates florish: there will I giue thee my loue.

13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים--חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך

The mandrakes haue giuen a smelll, and in our gates are all sweete things, new and olde: my welbeloued, I haue kept them for thee.