שיר השירים 6

1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך

¿Donde se ha ido tu amado, oh la más hermosa de todas las mujeres? ¿Adónde se apartó tu amado, y le buscaremos contigo?

2 דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים

Mi amado descendió a su huerto, a las eras de las especias, para apacentar en los huertos, y para coger los lirios.

3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

Yo soy de mi amado, y mi amado es mío; el apacienta entre los lirios.

4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות

Hermosa eres tú, oh compañera mía, como Tirsa; de desear, como Jerusalén; imponente como un ejército con banderas.

5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד

Aparta tus ojos de delante de mí, porque ellos me vencieron. Tu cabello es como manada de cabras, que se muestran en Galaad.

6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

Tus dientes, como manada de ovejas que suben del lavadero, todas con crías mellizas, y estéril no hay entre ellas.

7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

Como cachos de granada son tus sienes entre tus guedejas.

8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר

Sesenta son las reinas, y ochenta las concubinas, y las doncellas vírgenes sin número;

9 אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה

mas una es la paloma mía, la perfecta mía; única es a su madre, escogida a la que la dio a luz. La vieron las doncellas, y la llamaron bienaventurada; las reinas y las concubinas, y la alabaron.

10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות

¿Quién es ésta que se muestra como el alba, hermosa como la luna, esclarecida como el sol, imponente como un ejército con banderas?

11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים

Al huerto de los nogales descendí a ver los frutos del valle, y para ver si florecían las vides, si florecían los granados.

12 לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב

No se; mi alma me ha hecho devolver como los carros de Aminadab.

13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים

Vuélvete, vuélvete, oh sulamita; vuélvete, vuélvete, y te miraremos. ¿Qué veréis en la sulamita? Ella será como una multitud de tabernáculos.