שיר השירים 6
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך | 1 |
¿Adónde se ha ido tu amado, oh hermosa entre las mujeres? ¿Hacia dónde se ha vuelto tu amado, para que le busquemos contigo?
| דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים | 2 |
Mi amado bajó a su jardín, a las eras de bálsamo, para pastorear en los jardines, y juntar azucenas.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים | 3 |
Yo soy de mi amado; y mi amado es mío, el pastor entre azucenas.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות | 4 |
Hermosa eres, amiga mía, como Tirsá, amable como Jerusalén, temible como batallones de guerra.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד | 5 |
Aparta de mí tus ojos, porque ellos me conturban. Es tu cabellera, como una manada de cabras que va por las laderas de Galaad.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 6 |
Tus dientes son como un rebaño de ovejas que suben del lavadero, todas con crías gemelas, y no hay entre ellas una estéril.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 7 |
Como mitades de granada son tus mejillas, detrás de tu velo.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר | 8 |
Sesenta son las reinas, ochenta las concubinas, e innumerables las doncellas.
| אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה | 9 |
Pero una es mi paloma, mi perfecta; única para su madre, la predilecta de aquella que la engendró. Las jóvenes la vieron, y la proclamaron dichosa; la vieron las reinas y concubinas, y la alabaron.
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות | 10 |
¿Quién es esta que avanza como la aurora, hermosa como la luna, pura como el sol, temible como batallones de guerra?
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים | 11 |
He bajado al nogueral, para mirar las flores del valle, para ver si ha brotado la vid, si florecen los granados.
| לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב | 12 |
No reconozco mi alma; ¡me ha puesto en los carros de Aminadib!
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים | 13 |
¡Vuelve, vuelve, Sulamita! ¡Vuelve, vuelve, para que te miremos! ¿Por qué miráis a la Sulamita como las danzas de Mahanaim?
