שיר השירים 6

1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך

Wohin ist dein Geliebter gegangen, du Schönste unter den Frauen? wohin hat dein Geliebter sich gewendet? Und wir wollen ihn mit dir suchen. -

2 דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים

Mein Geliebter ist in seinen Garten hinabgegangen, zu den Würzkrautbeeten, um in den Gärten zu weiden und Lilien zu pflücken.

3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

Ich bin meines Geliebten; und mein Geliebter ist mein, der unter den Lilien weidet.

4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות

Du bist schön, meine Freundin, wie Tirza, lieblich wie Jerusalem, furchtbar wie Kriegsscharen [Eig. Bannerscharen.]

5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד

Wende deine Augen von mir ab, denn sie überwältigen mich. Dein Haar ist wie eine Herde Ziegen, die an den Abhängen des Gilead lagern;

6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

deine Zähne sind wie eine Herde Mutterschafe, die aus der Schwemme heraufkommen, welche allzumal Zwillinge gebären, und keines unter ihnen ist unfruchtbar;

7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

wie ein Schnittstück einer Granate ist deine Schläfe hinter deinem Schleier.

8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר

Sechzig sind der Königinnen und achtzig der Kebsweiber, und Jungfrauen ohne Zahl.

9 אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה

Eine ist meine Taube, meine Vollkommene; sie ist die einzige ihrer Mutter, sie ist die Auserkorene ihrer Gebärerin. Töchter sahen sie und priesen sie glücklich, Königinnen und Kebsweiber, und sie rühmten sie.

10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות

Wer ist sie, die da hervorglänzt wie die Morgenröte, schön wie der Mond, rein wie die Sonne, furchtbar wie Kriegsscharen [Eig. Bannerscharen?] -

11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים

In den Nußgarten ging ich hinab, um die jungen Triebe des Tales zu besehen, um zu sehen, ob der Weinstock ausgeschlagen wäre, ob die Granaten blühten.

12 לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב

Unbewußt setzte mich meine Seele auf den Prachtwagen meines willigen [O. edlen] Volkes. -

13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים

Kehre um, kehre um, Sulamith; kehre um, kehre um, daß wir dich anschauen! Was möget ihr an der Sulamith schauen? Wie den Reigen von Machanaim.