< שיר השירים 6 >

אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך 1
Où est allé ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes? De quel côté est allé ton bien-aimé, et nous le chercherons avec toi?
דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים 2
Mon bien-aimé est descendu dans son verger, aux carreaux des drogues aromatiques, pour paître [son troupeau] dans les vergers, et cueillir du muguet.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים 3
Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi; il paît [son troupeau] parmi le muguet.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות 4
Ma grande amie, tu es belle comme Tirtsa, agréable comme Jérusalem, redoutable comme des armées qui marchent à enseignes déployées.
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד 5
Détourne tes yeux qu'ils ne me regardent; car ils me forcent; Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres qu'on tond [lorsqu'elles sont descendues] de Galaad.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 6
Tes dents sont comme un troupeau de brebis qui remontent du lavoir, et qui sont toutes deux à deux, et il n'y en a pas une qui manque.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 7
Ta tempe est comme une pièce de pomme de grenade au dedans de tes tresses.
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר 8
[Qu'il y ait] soixante Reines, et quatre-vingts concubines, et des vierges sans nombre;
אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה 9
Ma colombe, ma parfaite, est unique; elle est unique à sa mère, à celle qui l'a enfantée; les filles l'ont vue, et l'ont dite bienheureuse; les Reines et les concubines l'ont louée, [en disant]:
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות 10
Qui est celle-ci qui paraît comme l'aube du jour, belle comme la lune, brillante comme le soleil, redoutable comme des armées qui marchent à enseignes déployées?
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים 11
Je suis descendu au verger des noyers, pour voir les fruits de la vallée qui mûrissent, et pour voir si la vigne s'avance, et si les grenadiers ont poussé leur fleur.
לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב 12
Je ne me suis point aperçu que mon affection m'a rendu semblable aux chariots d'Haminadab.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים 13
Reviens, reviens, ô Sulamite! reviens, reviens, et que nous te contemplions. Que contempleriez-vous en la Sulamite? Comme une danse de deux bandes.

< שיר השירים 6 >