שיר השירים 6

1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך

Où est allé ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes? De quel côté ton bien-aimé s’est-il tourné, pour que nous le cherchions avec toi? L’EPOUSE

2 דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים

Mon bien-aimé est descendu dans son jardin, aux parterres de baumiers, pour faire paître son troupeau dans les jardins, et pour cueillir des lis.

3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים

Je suis à mon bien-aimé, et mon bien-aimé est à moi; il fait paître son troupeau parmi les lis. L’ÉPOUX.

4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות

Tu es belle, mon amie, comme Thirsa, charmante comme Jérusalem, mais terrible comme des bataillons.

5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד

Détourne de moi tes yeux, car ils me troublent. Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres, suspendues aux flancs de la montagne de Galaad.

6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

Tes dents sont comme un troupeau de brebis, qui remontent du lavoir; chacune porte deux jumeaux; et parmi elles, il n’est pas de stérile.

7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

Ta joue est comme une moitié de grenade, derrière ton voile.

8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר

Il y a soixante reines, quatre-vingts concubines, et des jeunes filles sans nombre:

9 אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה

une seule est ma colombe, mon immaculée; elle est l’unique de sa mère, la préférée de celle qui lui donna le jour. Les jeunes filles l’ont vue et l’ont proclamée bienheureuse; les reines et les concubines l’ont vue et l’ont louée:

10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות

« Quelle est celle-ci qui apparaît comme l’aurore, belle comme la lune, pure comme le soleil, mais terrible comme des bataillons? »

11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים

J’étais descendu au jardin des noyers, pour voir les herbes de la vallée, pour voir si la vigne pousse, si les grenadiers sont en fleurs.

12 לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב

Je ne sais, mais mon amour m’a fait monter sur les chars de mon noble peuple.

13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים

Reviens, reviens, Sulamite? Reviens, reviens, afin que nous te regardions. L’ÉPOUX. Pourquoi regardez-vous la Sulamite, comme une danse de Machanaïm. LE CHOEUR.