שיר השירים 6
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך | 1 |
Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? whither is thy beloved turned aside? that we may seek him with thee.
| דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים | 2 |
My beloved is gone down into his garden, to the beds of spices, to feed in the gardens, and to gather lilies.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים | 3 |
I [am] my beloved's, and my beloved [is] mine: he feedeth among the lilies.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות | 4 |
Thou [art] beautiful, O my love, as Tirzah, comely as Jerusalem, terrible as [an army] with banners.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד | 5 |
Turn away thy eyes from me, for they have overcome me: thy hair [is] as a flock of goats that appear from Gilead.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 6 |
Thy teeth [are] as a flock of sheep which go up from the washing, of which every one beareth twins, and [there is] not one barren among them.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 7 |
As a piece of pomegranate [are] thy temples within thy locks.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר | 8 |
There are sixty queens, and eighty concubines, and virgins without number.
| אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה | 9 |
My dove, my undefiled is [but] one; she [is] the [only] one of her mother, she [is] the choice [one] of her that bore her. The daughters saw her, and blessed her; [yes], the queens and the concubines, and they praised her.
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות | 10 |
Who [is] she [that] looketh forth as the morning, fair as the moon, clear as the sun, [and] terrible as [an army] with banners?
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים | 11 |
I went down into the garden of nuts to see the fruits of the valley, [and] to see whether the vine flourished, [and] the pomegranates budded.
| לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב | 12 |
Or ere I was aware, my soul made me [like] the chariots of Amminadib.
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים | 13 |
Return, return, O Shulamite; return, return, that we may look upon thee. What will ye see in the Shulamite? As it were the company of two armies.
