שיר השירים 6
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך | 1 |
[[Lad.]] Whither is thy beloved gone, thou fairest among women? Whither hath thy beloved betaken himself? That we may seek him with thee.
| דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים | 2 |
[[M.]] My beloved is gone down to his garden, To the beds of balsam, To feed in the gardens, And to gather lilies.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים | 3 |
I am my beloved's, and my beloved is mine; He feedeth among the lilies.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות | 4 |
Beautiful art thou, my love, as Tirzah, Lovely as Jerusalem; But terrible as an army with banners.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד | 5 |
Turn away thine eyes from me! They overpower me! Thy locks are like a flock of goats, Which lie down upon Gilead.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 6 |
Thy teeth are like a flock of sheep, Which come up from the washing-place, Of which every one hath twins, And none is barren among them.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 7 |
As a divided pomegranate Are thy cheeks behind thy veil.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר | 8 |
Threescore are the queens, and fourscore the concubines, And the maidens without number.
| אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה | 9 |
But my dove, my undefiled, is the one; She is the incomparable one of her mother, The darling of her that bore her. The daughters saw her, and blessed her; The queens and concubines, and they praised her.
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות | 10 |
[[Lov.]] Who is this that looketh forth like the morning, Fair as the moon, bright as the sun, And terrible as an army with banners?
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים | 11 |
[[M.]] I went down into the garden of nuts, To see the green plants of the valley, To see whether the vine blossomed, And the pomegranates budded.
| לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב | 12 |
Or ever I was aware, My soul had made me like the chariots of the prince's train.
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים | 13 |
[[Lad.]] Return, return, O Shulamite! Return, return, that we may look upon thee! [[M.]] Why should ye look upon the Shulamite, As upon a dance of the hosts?
