< שיר השירים 6 >
אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך | 1 |
Whither is thy beloved gone, Thou fairest among women? Whither is thy beloved turned aside? And we will seek him with thee.
דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים | 2 |
My beloved is gone down into his garden, to the beds of spices, To feed in the gardens and to gather lilies.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים | 3 |
I am my beloved's, and my beloved is mine: He feedeth [his flock] among the lilies.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות | 4 |
Thou art fair, my love, as Tirzah, Comely as Jerusalem, Terrible as troops with banners:
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד | 5 |
Turn away thine eyes from me, For they overcome me. Thy hair is as a flock of goats On the slopes of Gilead.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 6 |
Thy teeth are like a flock of sheep Which go up from the washing; Which have all borne twins, And none is barren among them.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 7 |
As a piece of a pomegranate are thy temples Behind thy veil.
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר | 8 |
There are threescore queens, and fourscore concubines, And virgins without number:
אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה | 9 |
My dove, mine undefiled, is but one; She is the only one of her mother, She is the choice one of her that bore her. The daughters saw her, and they called her blessed; The queens and the concubines, and they praised her.
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות | 10 |
Who is she that looketh forth as the dawn, Fair as the moon, clear as the sun, Terrible as troops with banners?
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים | 11 |
I went down into the garden of nuts, To see the verdure of the valley, To see whether the vine budded, Whether the pomegranates blossomed.
לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב | 12 |
Before I was aware, My soul set me upon the chariots of my willing people.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים | 13 |
Return, return, O Shulamite; Return, return, that we may look upon thee. — What would ye look upon in the Shulamite? — As it were the dance of two camps.