שיר השירים 6
| אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך | 1 |
Whither is thy beloved gone, O thou fairest among women? Whither hath thy beloved turned him, That we may seek him with thee?
| דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים | 2 |
My beloved is gone down to his garden, To the beds of spices, To feed in the gardens, and to gather lilies.
| אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים | 3 |
I am my beloved’s, and my beloved is mine: He feedeth [his flock] among the lilies.
| יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות | 4 |
Thou art fair, O my love, as Tirzah, Comely as Jerusalem, Terrible as an army with banners.
| הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד | 5 |
Turn away thine eyes from me, For they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats, That lie along the side of Gilead.
| שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 6 |
Thy teeth are like a flock of ewes, Which are come up from the washing; Whereof every one hath twins, And none is bereaved among them.
| כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 7 |
Thy temples are like a piece of a pomegranate Behind thy veil.
| ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר | 8 |
There are threescore queens, and fourscore concubines, And virgins without number.
| אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה | 9 |
My dove, my undefiled, is [but] one; She is the only one of her mother; She is the choice one of her that bare her. The daughters saw her, and called her blessed; [Yea], the queens and the concubines, and they praised her.
| מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות | 10 |
Who is she that looketh forth as the morning, Fair as the moon, Clear as the sun, Terrible as an army with banners?
| אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים | 11 |
I went down into the garden of nuts, To see the green plants of the valley, To see whether the vine budded, [And] the pomegranates were in flower.
| לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב | 12 |
Before I was aware, my soul set me [Among] the chariots of my princely people.
| שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים | 13 |
Return, return, O Shulammite; Return, return, that we may look upon thee. Why will ye look upon the Shulammite, As upon the dance of Mahanaim?
