< שיר השירים 6 >

אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך 1
Where has thy beloved gone, O thou fairest among women? Where has thy beloved turned, that we may seek him with thee?
דודי ירד לגנו לערגות הבשם--לרעות בגנים וללקט שושנים 2
My beloved has gone down to his garden, to the beds of spices, to feed in the gardens, and to gather lilies.
אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים 3
I am my beloved's, and my beloved is mine. He feeds among the lilies.
יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות 4
Thou are fair, O my love, as Tirzah, comely as Jerusalem, sublime as an army with banners.
הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד 5
Turn away thine eyes from me, for they have overcome me. Thy hair is as a flock of goats that lie along the side of Gilead.
שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 6
Thy teeth are like a flock of ewes, which have come up from the washing, of which every one has twins, and none is bereaved among them.
כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 7
Thy temples are like a piece of a pomegranate behind thy veil.
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר 8
There are sixty queens, and eighty concubines, and virgins without number.
אחת היא יונתי תמתי--אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה 9
My dove, my undefiled, is but one. She is the only one of her mother. She is the choice one of her who bore her. The daughters saw her, and called her blessed, yea, the queens and the concubines, and they praised her.
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה--אימה כנדגלות 10
Who is she who looks forth as the morning, fair as the moon, clear as the sun, sublime as an army with banners?
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים 11
I went down into the garden of nuts, to see the green plants of the valley, to see whether the vine budded, and the pomegranates were in flower.
לא ידעתי--נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב 12
Before I was aware, my soul set me among the chariots of my princely people.
שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים 13
Return, return, O Shulammite, return, return, that we may look upon thee. Why will ye look upon the Shulammite, as upon the dance of two armies?

< שיר השירים 6 >