שיר השירים 5

1 באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים

Já vim para o meu jardim, irmã minha, ó esposa: colhi a minha myrrha com a minha especiaria, comi o meu favo com o meu mel, bebi o meu vinho com o meu leite: comei, amigos, bebei, ó amados, e embriagae-vos.

2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה

Eu estava dormindo, mas o meu coração vigiava: eis a voz do meu amado que estava batendo: abre-me, irmã minha, amiga minha, pomba minha, perfeita minha, porque a minha cabeça está cheia d'orvalho, as minhas guedelhas das gottas da noite;

3 פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם

Já despi os meus vestidos; como os tornarei a vestir? já lavei os meus pés; como os tornarei a sujar?

4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו

O meu amado metteu a sua mão pelo buraco da porta, e as minhas entranhas estremeceram por amor d'elle.

5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול

Eu me levantei para abrir ao meu amado, e as minhas mãos distillavam myrrha, e os meus dedos gottejavam myrrha sobre as aldrabas da fechadura.

6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני

Eu abri ao meu amado, mas já o meu amado se tinha retirado, e tinha ido: a minha alma se derreteu quando elle fallou; busquei-o e não o achei, chamei-o, e não me respondeu.

7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות

Acharam-me os guardas que rondavam pela cidade: espancaram-me, feriram-me, tiraram-me o meu véu os guardas dos muros.

8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני

Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalem, que, se achardes o meu amado, lhe digaes que estou enferma de amor.

9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו

Que é o teu amado mais do que outro amado, ó tu, a mais formosa entre as mulheres? que é o teu amado mais do que outro amado, que tanto nos conjuraste?

10 דודי צח ואדום דגול מרבבה

O meu amado é candido e rubicundo; elle traz a bandeira entre dez mil.

11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב

A sua cabeça é como o oiro mais apurado, as suas guedelhas crespas, pretas como o corvo.

12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת

Os seus olhos são como os das pombas junto ás correntes das aguas, lavados em leite, postos em engaste.

13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר

As suas faces são como um canteiro de especiaria, como caixas aromaticas; os seus labios são como lyrios que gottejam myrrha distillante.

14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים

As suas mãos como anneis d'oiro que teem engastadas as turquezas: o seu ventre como alvo marfim, coberto de saphiras.

15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים

As suas pernas como columnas de marmore, fundadas sobre bases de oiro puro; o seu parecer como o Libano, excellente como os cedros.

16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם

O seu fallar é muitissimo suave, e todo elle totalmente desejavel. Tal é o meu amado, e tal o meu amigo, ó filhas de Jerusalem.