שיר השירים 5

1 באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים

I have come into my garden, my sister, my spouse: I have gathered my myrrh with my spice; I have eaten my honeycomb with my honey; I have drunk my wine with my milk: eat, O friends; drink, yea, drink abundantly, O beloved.

2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה

I sleep, but my heart waketh: it is the voice of my beloved that knocketh, saying, Open to me, my sister, my love, my dove, my undefiled: for my head is filled with dew, and my locks with the drops of the night.

3 פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם

I have put off my coat; how shall I put it on? I have washed my feet; how shall I defile them?

4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו

My beloved put his hand through the opening of the door, and my heart was moved for him.

5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול

I rose up to open to my beloved; and my hands flowed with myrrh, and my fingers with sweet smelling myrrh, upon the handles of the lock.

6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני

I opened to my beloved; but my beloved had withdrawn himself, and was gone: my soul failed when he spoke: I sought him, but I could not find him; I called him, but he gave me no answer.

7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות

The watchmen that went about the city found me, they smote me, they wounded me; the keepers of the walls took away my veil from me.

8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני

I charge you, O daughters of Jerusalem, if ye find my beloved, that ye tell him, that I am sick with love.

9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו

What is thy beloved more than another beloved, O thou fairest among women? what is thy beloved more than another beloved, that thou dost so charge us?

10 דודי צח ואדום דגול מרבבה

My beloved is white and ruddy, the chief among ten thousand.

11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב

His head is as the most fine gold, his locks are bushy, and black as a raven.

12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת

His eyes are as the eyes of doves by the rivers of waters, washed with milk, and fitly set.

13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר

His cheeks are as a bed of spices, as sweet flowers: his lips like lilies, dropping sweet smelling myrrh.

14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים

His hands are as gold rings set with the beryl: his belly is as bright ivory overlaid with sapphires.

15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים

His legs are as pillars of marble, set upon sockets of fine gold: his countenance is as Lebanon, excellent as the cedars.

16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם

His mouth is most sweet: yea, he is altogether lovely. This is my beloved, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.