< שיר השירים 5 >
באתי לגני אחתי כלה--אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים | 1 |
I have come into my garden, my sister, my bride; to take my myrrh with my spice; my wax with my honey; my wine with my milk. Take meat, O friends; take wine, yes, be overcome with love.
אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי--שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה | 2 |
I am sleeping, but my heart is awake; it is the sound of my loved one at the door, saying, Be open to me, my sister, my love, my dove, my very beautiful one; my head is wet with dew, and my hair with the drops of the night.
פשטתי את כתנתי--איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם | 3 |
I have put off my coat; how may I put it on? My feet are washed; how may I make them unclean?
דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו | 4 |
My loved one put his hand on the door, and my heart was moved for him.
קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול | 5 |
I got up to let my loved one in; and my hands were dropping with myrrh, and my fingers with liquid myrrh, on the lock of the door.
פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו--בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני | 6 |
I made the door open to my loved one; but my loved one had taken himself away, and was gone, my soul was feeble when his back was turned on me; I went after him, but I did not come near him; I said his name, but he gave me no answer.
מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות | 7 |
The keepers who go about the town overtook me; they gave me blows and wounds; the keepers of the walls took away my veil from me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי--מה תגידו לו שחולת אהבה אני | 8 |
I say to you, O daughters of Jerusalem, if you see my loved one, what will you say to him? That I am overcome with love.
מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו | 9 |
What is your loved one more than another, O fairest among women? What is your loved one more than another, that you say this to us?
דודי צח ואדום דגול מרבבה | 10 |
My loved one is white and red, the chief among ten thousand.
ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב | 11 |
His head is as the most delicate gold; his hair is thick, and black as a raven.
עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב--ישבות על מלאת | 12 |
His eyes are as the eyes of doves by the water streams, washed with milk, and rightly placed.
לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים--נטפות מור עבר | 13 |
His face is as beds of spices, giving out perfumes of every sort; his lips like lilies, dropping liquid myrrh.
ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים | 14 |
His hands are as rings of gold ornamented with beryl-stones; his body is as a smooth plate of ivory covered with sapphires.
שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון--בחור כארזים | 15 |
His legs are as pillars of stone on a base of delicate gold; his looks are as Lebanon, beautiful as the cedar-tree.
חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם | 16 |
His mouth is most sweet; yes, he is all beautiful. This is my loved one, and this is my friend, O daughters of Jerusalem.