< שיר השירים 4 >
הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד | 1 |
He aquí que tú eres hermosa, oh compañera mía, he aquí que tú eres hermosa; tus ojos entre tus guedejas como de paloma; tus cabellos como manada de cabras, que se muestran desde el monte de Galaad.
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 2 |
Tus dientes, como manadas de trasquiladas ovejas, que suben del lavadero, todas con crías mellizas, y ninguna entre ellas estéril.
כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 3 |
Tus labios, como un hilo de grana, y tu habla hermosa; tus sienes, como cachos de granada a la parte adentro de tus guedejas.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים | 4 |
Tu cuello, como la torre de David, edificada para enseñar; mil escudos están colgados de ella, todos escudos de valientes.
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים | 5 |
Tus dos pechos, como dos cabritos mellizos de gama, que son apacentados entre los lirios.
עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה | 6 |
Hasta que apunte el día y huyan las sombras, me iré al monte de la mirra, y al collado del incienso.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך | 7 |
Toda tú eres hermosa, oh compañera mía y en ti no hay mancha.
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים | 8 |
Conmigo del Líbano, oh esposa, conmigo vendrás del Líbano; mirarás desde la cumbre de Amana, desde la cumbre de Senir y de Hermón; desde las guaridas de los leones, desde los montes de los tigres.
לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך | 9 |
Prendiste mi corazón, hermana, esposa mía; has preso mi corazón con uno de tus ojos, con una gargantilla de tu cuello.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים | 10 |
¡Cuán hermosos son tus amores, hermana, esposa mía! ¡Cuánto mejores que el vino tus amores, y el olor de tus ungüentos que todas las especias aromáticas!
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון | 11 |
Panal de miel destilan tus labios, oh esposa; miel y leche hay debajo de tu lengua; y el olor de tus vestidos como el olor del Líbano.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום | 12 |
Huerto cerrado eres, oh hermana, esposa mía; fuente cerrada, fuente sellada.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים | 13 |
Tus renuevos paraíso de granados, con frutos suaves, de alcanfor y nardos,
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים | 14 |
Nardo y azafrán, caña aromática y canela, con todos los árboles de incienso; mirra y áloes, con todas las principales especias.
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון | 15 |
Fuente de huertos, pozo de aguas vivas, que corren del Líbano.
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו | 16 |
Levántate, aquilón, y ven, Austro; sopla mi huerto, despréndanse sus aromas. venga mi amado a su huerto, y coma de su dulce fruta.