< שיר השירים 4 >

הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד 1
[Ele]: Como tu és bela, minha querida! Como tu és bela! Teus olhos por trás do véu são [como] pombas; teu cabelo é como um rebanho de cabras, que descem do monte Gileade.
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם 2
Teus dentes são como [ovelhas] tosquiadas, que sobem do lavatório; todas elas têm gêmeos, e nenhuma delas é estéril.
כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך 3
Teus lábios são como uma fita de escarlate, e tua boca é bonita; tuas têmporas são como pedaços de romã por detrás do véu.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים 4
Teu pescoço é como a torre de Davi, construída como fortaleza; mil escudos estão nela pendurados, todos escudos de guerreiros.
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים 5
Teus dois seios são como dois filhos gêmeos da corça, que pastam entre os lírios.
עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה 6
Antes do dia nascer, e das sombras fugirem, irei ao monte de mirra, e ao morro do incenso.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך 7
Tu és bela, minha querida! Não há defeito algum em ti.
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים 8
[Vem] comigo do Líbano, ó esposa minha, vem comigo do Líbano; desce do cume de Amaná, do cume de Senir e de Hermom, das montanhas das leoas, dos montes dos leopardos.
לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך 9
Tomaste meu coração, minha irmã, minha esposa; tomaste o meu coração com um de teus olhos, com um colar de teu pescoço.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים 10
Como são agradáveis os teus amores, minha irmã, minha esposa! São bem melhores do que o vinho; e o cheiro de teus unguentos [é melhor] que todas as especiarias.
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון 11
Favos de mel descem de teus lábios, ó esposa; mel e leite estão debaixo de tua língua; e o cheiro de teus vestidos é como o cheiro do Líbano.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום 12
Jardim fechado és tu, minha irmã, minha esposa; manancial fechado, uma fonte selada.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים 13
Tuas plantas são uma horta de romãs, com frutos excelentes: hena e nardo.
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים 14
Nardo, açafrão, cálamo e canela; com todo tipo de árvores de incenso: mirra, aloés, com todas as melhores especiarias.
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון 15
[Tu és] uma fonte de jardins, um poço de águas vivas que corre do Líbano.
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו 16
[Ela]: Levanta-te, vento norte! E vem, ó vento sul! Assopra em meu jardim, para que espalhem os seus aromas! Que meu amado venha a seu jardim, e coma de seus excelentes frutos.

< שיר השירים 4 >