שיר השירים 4

1 הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד

L’Époux. Que tu es belle, mon amie, que tu es belle! Tes yeux sont les yeux de la colombe, sans ce qui, au dedans, est caché. Tes cheveux sont comme des troupeaux de chèvres qui sont montées de la montagne de Galaad.

2 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם

Tes dents sont comme des troupeaux de brebis tondues, qui sont montées du lavoir; toutes portent un double fruit; et de stérile, il n’en est point parmi elles.

3 כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך

Tes lèvres sont comme une bandelette d’écarlate; et ton parler est doux. Comme est un quartier de grenade, ainsi sont tes joues, sans ce qui, au dedans, est caché.

4 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים

Ton cou est comme la tour de David, qui a été bâtie avec des créneaux: mille boucliers y sont suspendus, et toute l’armure des vaillants guerriers.

5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים

Tes deux mamelles sont comme deux faons jumeaux de chevreuil qui paissent parmi les lis.

6 עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה

Jusqu’à ce que le jour paraisse et que les ombres s’enfuient, j’irai à la montagne de la myrrhe et à la colline de l’encens.

7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך

Tu es toute belle, mon amie, et aucune tache n’est en toi.

8 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים

Viens du Liban, mon épouse, viens du Liban, viens: tu seras couronnée du sommet d’Amana, de la cime de Sanir et d’Hermon, des antres des lions, et des montagnes des léopards.

9 לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך

Tu as blessé mon cœur, ma sœur, mon épouse, tu as blessé mon cœur par l’un de tes yeux et par un cheveu de ton cou.

10 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים

Combien belles sont tes mamelles, ma sœur, épouse! tes seins sont plus beaux que le vin? et l’odeur de tes parfums est au-dessus de tous les aromates.

11 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון

Tes lèvres, mon épouse, sont un rayon qui distille le miel; le miel et le lait sont sous ta langue, et l’odeur de tes vêtements est comme l’odeur de l’encens.

12 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום

C’est un jardin fermé que ma sœur, épouse, un jardin fermé, une fontaine scellée.

13 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים

Tes rejetons sont un jardin de délices avec toutes sortes de fruits. Là sont les cyprès avec le nard;

14 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים

Le nard et le safran, la canne et le cinnamome, avec tous les arbres odoriférants du Liban, la myrrhe, l’aloès et tous les premiers parfums;

15 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון

Tu es une fontaine de jardins, un puits d’eaux vives qui coulent avec impétuosité du Liban.

16 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו

Lève-toi, aquilon, et viens, vent du midi; souffle sans cesse dans mon jardin, et que ses parfums coulent. Qu’il vienne, mon bien-aimé, dans son jardin, et qu’il mange le fruit de ses arbres.