< שיר השירים 4 >
הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד | 1 |
Que tu es belle, mon amie, que tu es belle! Tes yeux sont des colombes, Derrière ton voile. Tes cheveux sont comme un troupeau de chèvres, Suspendues aux flancs de la montagne de Galaad.
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 2 |
Tes dents sont comme un troupeau de brebis tondues, Qui remontent de l’abreuvoir; Toutes portent des jumeaux, Aucune d’elles n’est stérile.
כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 3 |
Tes lèvres sont comme un fil cramoisi, Et ta bouche est charmante; Ta joue est comme une moitié de grenade, Derrière ton voile.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים | 4 |
Ton cou est comme la tour de David, Bâtie pour être un arsenal; Mille boucliers y sont suspendus, Tous les boucliers des héros.
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים | 5 |
Tes deux seins sont comme deux faons, Comme les jumeaux d’une gazelle, Qui paissent au milieu des lis.
עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה | 6 |
Avant que le jour se rafraîchisse, Et que les ombres fuient, J’irai à la montagne de la myrrhe Et à la colline de l’encens.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך | 7 |
Tu es toute belle, mon amie, Et il n’y a point en toi de défaut.
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים | 8 |
Viens avec moi du Liban, ma fiancée, Viens avec moi du Liban! Regarde du sommet de l’Amana, Du sommet du Senir et de l’Hermon, Des tanières des lions, Des montagnes des léopards.
לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך | 9 |
Tu me ravis le cœur, ma sœur, ma fiancée, Tu me ravis le cœur par l’un de tes regards, Par l’un des colliers de ton cou.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים | 10 |
Que de charmes dans ton amour, ma sœur, ma fiancée! Comme ton amour vaut mieux que le vin, Et combien tes parfums sont plus suaves que tous les aromates!
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון | 11 |
Tes lèvres distillent le miel, ma fiancée; Il y a sous ta langue du miel et du lait, Et l’odeur de tes vêtements est comme l’odeur du Liban.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום | 12 |
Tu es un jardin fermé, ma sœur, ma fiancée, Une source fermée, une fontaine scellée.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים | 13 |
Tes jets forment un jardin, où sont des grenadiers, Avec les fruits les plus excellents, Les troënes avec le nard;
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים | 14 |
Le nard et le safran, le roseau aromatique et le cinnamome, Avec tous les arbres qui donnent l’encens; La myrrhe et l’aloès, Avec tous les principaux aromates;
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון | 15 |
Une fontaine des jardins, Une source d’eaux vives, Des ruisseaux du Liban.
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו | 16 |
Lève-toi, aquilon! Viens, autan! Soufflez sur mon jardin, et que les parfums s’en exhalent! Que mon bien-aimé entre dans son jardin, Et qu’il mange de ses fruits excellents!