שיר השירים 2
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים | 1 |
Soy una rosa de Sarón, un lirio de los valles.
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות | 2 |
Como un lirio entre espinas, así es mi amor entre las hijas.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי | 3 |
Como el manzano entre los árboles del bosque, así es mi amado entre los hijos. Me senté bajo su sombra con gran placer, su fruta era dulce para mi gusto.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה | 4 |
Me llevó a la sala de banquetes. Su estandarte sobre mí es el amor.
| סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני | 5 |
Fortaléceme con las pasas, refrescarme con manzanas; ya que me siento débil de amor.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני | 6 |
Su mano izquierda está bajo mi cabeza. Su mano derecha me abraza.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ | 7 |
Os conjuro, hijas de Jerusalén, por las corzas, o por las ciervas del campo, para que no te agites, ni despiertes el amor, hasta que lo desee.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות | 8 |
¡La voz de mi amado! He aquí que viene, saltando en las montañas, saltando en las colinas.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים | 9 |
Mi amado es como un corzo o un ciervo joven. ¡Contempla, está detrás de nuestro muro! Mira hacia las ventanas. Mira a través de la celosía.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך | 10 |
Mi amado habló y me dijo, “Levántate, mi amor, mi bella, y ven.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו | 11 |
Porque he aquí que el invierno ha pasado. La lluvia ha terminado y se ha ido.
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו | 12 |
Las flores aparecen en la tierra. Ha llegado el momento del canto, y la voz de la tórtola se oye en nuestra tierra.
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך | 13 |
La higuera madura sus higos verdes. Las vides están en flor. Desprenden su fragancia. Levántate, mi amor, mi bella, y váyase”.
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה | 14 |
Mi paloma en las hendiduras de la roca, en los escondites de la ladera de la montaña, déjame ver tu cara. Déjame escuchar tu voz; porque tu voz es dulce y tu rostro es hermoso.
| אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר | 15 |
Atrapa para nosotros los zorros, los pequeños zorros que saquean los viñedos; porque nuestros viñedos están en flor.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים | 16 |
Mi amado es mío, y yo soy suya. Navega entre los lirios.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר | 17 |
Hasta que el día se enfríe y las sombras huyan, vuelta, mi amado, y ser como un corzo o un joven ciervo en las montañas de Bether.
