< שיר השירים 2 >

אני חבצלת השרון שושנת העמקים 1
Soy sólo una flor de la llanura de Sharon, un lirio que se encuentra en los valles.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות 2
Al igual que un lirio destaca entre las zarzas, tú, querida, destacas entre las demás mujeres.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי 3
Mi amor es como un manzano entre los árboles del bosque, comparado con otros jóvenes. Me gusta sentarme a su sombra y su fruta me sabe dulce.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה 4
Me llevó a beber de su vino, queriendo demostrar su amor por mí.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני 5
Aliméntame con pasas para darme energía, dame manzanas para reanimarme, porque el amor me ha debilitado!
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני 6
Sostiene mi cabeza con su mano izquierda, y me estrecha con la derecha.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ 7
Mujeres de Jerusalén, júrenme por las gacelas o los ciervos salvajes que no molestarán nuestro amor hasta el momento oportuno.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות 8
Escuchen. ¡Oigo la voz de mi amor! Miren, ahí viene, saltando sobre las montañas, brincando sobre las colinas-
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים 9
¡Mi amor es como una gacela o un ciervo joven! Miren, está ahí, parado detrás de nuestra pared, mirando a través de la ventana, asomándose a través de la pantalla.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך 10
Mi amor me llama: “¡Levántate, cariño mío, mi hermosa niña, y ven conmigo! ¡Sólo mira!
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו 11
El invierno ha terminado; las lluvias han terminado y se han ido.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו 12
Las flores florecen por todas partes; ha llegado el tiempo del canto de los pájaros; la llamada de la tórtola se oye en el campo.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך 13
Las higueras empiezan a producir frutos maduros, mientras las vides florecen, desprendiendo su fragancia. Levántate, querida, mi hermosa niña, y ven conmigo!”
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה 14
Mi paloma está fuera de la vista en las grietas de la roca, en los escondites del acantilado. Por favor, ¡déjame verte! ¡Deja que te escuche! ¡Porque hablas tan dulcemente, y te ves tan hermosa!
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר 15
Atrapa a los zorros ¡por nosotros, todos los zorritos que vienen y destruyen las viñas, nuestras viñas que están en flor!
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים 16
¡Mi amor es mío, y yo soy suya! Él se alimenta entre los lirios,
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר 17
hasta que sopla la brisa de la mañana y desaparecen las sombras. Vuelve a mí, amor mío, y sé como una gacela o un joven ciervo en las montañas partidas.

< שיר השירים 2 >