שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים

Én vagyok a Sárón nárczisza, a völgyek lilioma.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות

Mint liliom a tövisek közt, olyan kedvesem a leányok között.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי

Mint almafa az erdő fái közt, olyan barátom a fiuk közt, árnyékát megkívántam és ültem benne, és gyümölcse édes az ínyemnek.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה

Bevitt engem a boros házba és zászlója fölöttem a szerelem.

5 סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני

Erősítsetek engem szőlőlepénynyel, üdítsetek föl almával, mert betegje vagyok a szerelemnek.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני

Balja fejemen alól és jobbja átölel!

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

Megesketlek titeket, Jeruzsálem leányai, a szarvasünőkre vagy a mező őzikéire: ne ébreszszétek és ne ébresztgessétek a szerelmet, míg nincsen kedve.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות

Hallga, barátom ímhol jön, szökdel a hegyeken, ugrándoz a halmokon.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים

Hasonlít barátom a szarvashoz vagy az őzök gidájához; ímhol áll házfalunk mögött, betekint az ablakon át, bepillant a rácson át.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך

Megszólalt barátom és mondta nekem: Kelj föl, kedvesem, én szépem, és jőj el!

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו

Mert íme a tél elmult, az esőzés elvonult, elment;

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו

a virágok mutatkoztak az országban, az ének ideje elérkezett, és a gerle hangja hallatszott országunkban;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך

a fügefa érlelni kezdte gyümölcseit s a szőlőtők virágban állnak, illatot adnak: kelj föl, kedvesem, én szépem, és jőj el

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה

Galambom a sziklahasadékokban, a lejtő rejtekében, hadd látnom ábrázatodat, hadd hallanom hangodat, mert hangod kellemes és ábrázatod bájos.

15 אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר

Fogjátok meg nekünk a rókákat, a kis rókákat, szőlőrontókat, hisz a mi szőlőink virágban állanak.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים

Barátom az enyim s én vagyok az övé, a ki a liliomok közt legeltet.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר

Mig hűvösödik a nap és futnak az árnyékok, fordulj, légy hasonlóvá, barátom, a szarvashoz vagy az őzök gidájához a szakadékos hegyeken.