שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים

Ich bin eine Narzisse in Saron, eine Lilie der Täler. –

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות

»Wie eine Lilie unter den Dornen, so ist meine Freundin inmitten der Mädchen.« –

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי

Wie ein Apfelbaum unter den Bäumen des Waldes, so ist mein Geliebter inmitten der Burschen; in seinem Schatten begehr’ ich zu weilen: seine Frucht ist meinem Gaumen gar süß.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה

In ein Weinhaus hat er mich (jetzt) geführt, doch sein Panier über mir ist die Liebe.

5 סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני

Stärkt mich doch mit Traubenkuchen! Erquickt mich mit Äpfeln, denn ich bin liebeskrank!

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני

Seine Linke liegt unter meinem Haupt, und seine Rechte umfängt mich.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

O laßt euch beschwören, ihr Töchter Jerusalems, bei den Gazellen oder den Hinden der Flur: störet die Liebe nicht auf und wecket sie nicht, bis es ihr selber gefällt!

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות

Horch! mein Geliebter! Siehe, da kommt er, springt daher über die Berge, hüpft über die Hügel!

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים

Mein Geliebter gleicht einer Gazelle oder dem jungen Hirsch. Ach sieh, da steht er hinter unsrer Mauer! Ich schaue durchs Fenster, gucke durchs Gitter!

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך

Mein Geliebter hebt an und ruft mir zu: »Steh auf, meine Freundin, meine Schöne, und komm!

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו

Sieh nur: der Winter ist dahin, die Regenzeit vorüber, ist vergangen!

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו

Die Blumen zeigen sich auf der Flur, die Zeit der Gesänge ist da, und der Turteltaube Ruf läßt sich im Land wieder hören;

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך

der Feigenbaum setzt seine Knospen an, und der Reben Blüte spendet ihren Duft. Steh auf, meine Freundin, meine Schöne, und komm!

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה

Mein Täubchen im Felsengeklüft, im Versteck der Felswand, laß mich schauen dein Antlitz, deine Stimme mich hören! Denn süß ist deine Stimme, dein Antlitz so lieblich!«

15 אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר

Fangt uns die Füchse, die kleinen Füchse, die Weinbergverwüster! Unsre Reben stehn ja in Blüte! –

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים

Mein Geliebter ist mein, und ich bin sein; er weidet auf der Lilienau.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר

Bis der Abendwind haucht und die Schatten fliehn, ergehe dich frei, mein Geliebter, der Gazelle gleich, oder wie der junge Hirsch auf zerklüfteten Bergen.