< שיר השירים 2 >
אני חבצלת השרון שושנת העמקים | 1 |
Ich bin eine Blume zu Saron und eine Rose im Tal.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות | 2 |
Wie eine Rose unter den Dornen, so ist meine Freundin unter den Töchtern.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי | 3 |
Wie ein Apfelbaum unter den wilden Bäumen, so ist mein Freund unter den Söhnen. Ich sitze unter dem Schatten, des ich begehre, und seine Frucht ist meiner Kehle süß.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה | 4 |
Er führet mich in den Weinkeller, und die Liebe ist sein Panier über mir.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני | 5 |
Er erquicket mich mit Blumen und labet mich mit Äpfeln; denn ich bin krank vor Liebe.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני | 6 |
Seine Linke liegt unter meinem Haupte, und seine Rechte herzet mich.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ | 7 |
Ich beschwöre euch, ihr Töchter Jerusalems, bei den Rehen oder bei den Hinden auf dem Felde, daß ihr meine Freundin nicht aufwecket noch reget, bis daß ihr selbst gefällt.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות | 8 |
Da ist die Stimme meines Freundes. Siehe, er kommt und hüpfet auf den Bergen und springet auf den Hügeln!
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים | 9 |
Mein Freund ist gleich einem Rehe oder jungen Hirsch. Siehe, er stehet hinter unserer Wand und siehet durchs Fenster und gucket durchs Gitter.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך | 10 |
Mein Freund antwortet und spricht zu mir: Stehe auf, meine Freundin, meine Schöne, und komm her!
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו | 11 |
Denn siehe, der Winter ist vergangen, der Regen ist weg und dahin;
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו | 12 |
die Blumen sind hervorkommen im Lande, der Lenz ist herbeikommen, und die Turteltaube läßt sich hören in unserm Lande;
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך | 13 |
der Feigenbaum hat Knoten gewonnen, die Weinstöcke haben Augen gewonnen und geben ihren Geruch. Stehe auf, meine Freundin, und komm, meine Schöne, komm her!
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה | 14 |
Meine Taube in den Felslöchern, in den Steinritzen, zeige mir deine Gestalt, laß mich hören deine Stimme! Denn deine Stimme ist süß und deine Gestalt lieblich.
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר | 15 |
Fahet uns die Füchse, die kleinen Füchse, die die Weinberge verderben; denn unsere Weinberge haben Augen gewonnen.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים | 16 |
Mein Freund ist mein, und ich bin sein, der unter den Rosen weidet,
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר | 17 |
bis der Tag kühle werde und der Schatten weiche. Kehre um, werde wie ein Reh, mein Freund, oder wie ein junger Hirsch auf den Scheidebergen!