שיר השירים 2

1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים

Je suis la rose de Saron, et le muguet des vallées.

2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות

Tel qu'est le muguet entre les épines, telle est ma grande amie entre les filles.

3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי

Tel qu'est le pommier entre les arbres d'une forêt, tel est mon bien-aimé entre les jeunes hommes; j'ai désiré son ombre, et m'y suis assise, et son fruit a été doux à mon palais.

4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה

Il m'a menée dans la salle du festin; et sa livrée, laquelle je porte, c'est AMOUR.

5 סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני

Faites-moi revenir [les forces] avec les liqueurs; faites-moi un lit de pommes; car je me pâme d'amour.

6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני

Que sa main gauche soit sous ma tête, et que sa droite m'embrasse.

7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

Filles de Jérusalem, je vous adjure par les chevreuils et par les biches des champs, que vous ne réveilliez point celle que j'aime, que vous ne la réveilliez point, jusqu'à ce qu'elle le veuille.

8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות

C'est ici la voix de mon bien-aimé; le voici qui vient, sautelant sur les montagnes, et bondissant sur les coteaux.

9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים

Mon bien-aimé est semblable au chevreuil, ou au faon des biches; le voilà qui se tient derrière notre muraille; il regarde par les fenêtres, il se fait voir par les treillis.

10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך

Mon bien-aimé a pris la parole, et m'a dit: Lève-toi, ma grande amie, ma belle, et t'en viens.

11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו

Car voici, l'hiver est passé, la pluie est passée, elle s'en est allée.

12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו

Les fleurs paraissent en la terre, le temps des chansons est venu, et la voix de la tourterelle a déjà été ouïe dans notre contrée.

13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך

Le figuier a poussé ses figons, et les vignes leurs grappes, et elles rendent de l'odeur. Lève-toi, ma grande amie, ma belle, et t'en viens.

14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה

Ma colombe, qui te tiens dans les fentes de la roche, dans les enfoncements des lieux escarpés, fais-moi voir ton regard, fais-moi ouïr ta voix; car ta voix est douce, et ton regard est gracieux.

15 אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר

Prenez-nous les renards, et les petits renards, qui gâtent les vignes, depuis que nos vignes ont poussé des grappes.

16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים

Mon bien-aimé est à moi, et je suis à lui; il paît [son troupeau] parmi les muguets.

17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר

Avant que le vent du jour souffle, et que les ombres s'enfuient, retourne mon bien-aimé, et [sois] comme le chevreuil, ou le faon des biches, sur les montagnes entrecoupées.