< שיר השירים 2 >

אני חבצלת השרון שושנת העמקים 1
Je suis une rose de Saron, un muguet des vallées.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות 2
Comme un lys au milieu des épines, ainsi est mon amour parmi les filles.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי 3
Comme le pommier parmi les arbres de la forêt, ainsi est mon bien-aimé parmi les fils. Je me suis assis sous son ombre avec grand plaisir, son fruit était doux à mon goût.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה 4
Il m'a amené à la salle de banquet. Sa bannière sur moi est l'amour.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני 5
Fortifiez-moi avec des raisins secs, me rafraîchir avec des pommes; car je suis faible d'amour.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני 6
Sa main gauche est sous ma tête. Sa main droite m'enlace.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ 7
Je vous adjure, filles de Jérusalem, par les chevreuils, ou par les biches des champs, que vous n'excitez pas, ni ne réveillez l'amour, jusqu'à ce qu'il le souhaite.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות 8
La voix de mon bien-aimé! Voici qu'il arrive, en sautant sur les montagnes, sautant sur les collines.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים 9
Mon bien-aimé est comme un chevreuil ou une jeune biche. Regardez, il se tient derrière notre mur! Il regarde les fenêtres. Il jette un coup d'œil à travers le treillis.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך 10
Mon bien-aimé a parlé, et m'a dit, « Lève-toi, mon amour, ma belle, et viens.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו 11
Car voici, l'hiver est passé. La pluie est finie et partie.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו 12
Les fleurs apparaissent sur la terre. Le temps du chant est arrivé, et la voix de la tourterelle se fait entendre dans notre pays.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך 13
Le figuier mûrit ses figues vertes. Les vignes sont en fleurs. Ils dégagent leur parfum. Lève-toi, mon amour, ma belle, et s'en aller. »
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה 14
Ma colombe dans les fentes du rocher, dans les cachettes du flanc de la montagne, laisse-moi voir ton visage. Laisse-moi entendre ta voix; car ta voix est douce et ton visage est beau.
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר 15
Attrapez pour nous les renards, les petits renards qui pillent les vignobles; car nos vignobles sont en fleur.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים 16
Mon bien-aimé est à moi, et je suis à lui. Il se promène parmi les lys.
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר 17
Jusqu'à ce que le jour se rafraîchisse, et que les ombres s'enfuient, tourne, ma bien-aimée, et être comme un chevreuil ou un jeune cerf sur les montagnes de Bether.

< שיר השירים 2 >