< שיר השירים 2 >
אני חבצלת השרון שושנת העמקים | 1 |
Minä olen Saronin kukkanen, ja kukoistus laaksossa.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות | 2 |
Niinkuin ruusu orjantappuroissa, niin on armaani tytärten seassa.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי | 3 |
Niinkuin omenapuu metsäpuiden seassa, niin on ystäväni poikain seassa: minä istun hänen varjossansa, jota minä anon, ja hänen hedelmänsä on minun suussani makia.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה | 4 |
Hän johdattaa minua viinakellariinsa; ja rakkaus on hänen lippunsa minun päälläni.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני | 5 |
Virvoittakaat minua viinaleileillä, ja vahvistakaat minua omenilla; sillä minä olen sairas rakkaudesta.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני | 6 |
Hänen vasen kätensä on minun pääni alla, hänen oikia kätensä halaa minua.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ | 7 |
Minä vannotan tietä, Jerusalemin tyttäret, metsävuohten eli naaraspeurain kautta kedolla, ettette herätä eli vaivaa armastani, siihen asti kuin hän itse tahtoo.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות | 8 |
Tämä on ystäväni ääni, katso, hän tulee: hän hyppää vuorilla ja karkaa kukkuloille.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים | 9 |
Ystäväni on metsävuohen eli nuoren peuran kaltainen: katso, hän seisoo seinän takana, ja katsoo akkunasta sisälle, ja kurkistelee häkin lävitse.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך | 10 |
Ystäväni vastaa ja sanoo minulle: nouse armaani, ihanaiseni, ja tule.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו | 11 |
Sillä katso, talvi on kulunut, ja sade lakannut ja mennyt pois:
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו | 12 |
Kukkaset ovat puhjenneet kedolla, kevät on tullut, ja toukomettisen ääni kuuluu meidän maassamme;
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך | 13 |
Fikunapuut puhkeevat, viinapuut kukoistavat ja antavat hajunsa: nouse, armaani, ihanaiseni, ja tule.
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה | 14 |
Kyhkyläiseni vuoren raossa ja kivirauniossa, anna minun nähdä kasvos, anna minun kuulla äänes; sillä sinun äänes on suloinen, ja kasvos ihanainen.
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר | 15 |
Ottakaat meille ketut kiinni, ne vähät ketut, jotka turmelevat viinamäet; sillä meidän viinamäkemme ovat röhkäleillä.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים | 16 |
Ystäväni on minun, ja minä hänen, joka kaitsee kukkasten keskellä,
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר | 17 |
Siihenasti että päivä jäähtyy ja varjot kulkevat pois. Palaja, ole niinkuin metsävuohi, ystäväni, eli niinkuin nuori peura Eroitusvuorilla.