< שיר השירים 2 >
אני חבצלת השרון שושנת העמקים | 1 |
I am a rose of Sharon, a lily of the valley.
כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות | 2 |
Like a lily among the thorns is my darling among the maidens.
כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי | 3 |
Like an apple tree among the trees of the forest is my beloved among the young men. I delight to sit in his shade, and his fruit is sweet to my taste.
הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה | 4 |
He has brought me to the house of wine, and his banner over me is love.
סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני | 5 |
Sustain me with raisins; refresh me with apples, for I am faint with love.
שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני | 6 |
His left hand is under my head, and his right arm embraces me.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ | 7 |
O daughters of Jerusalem, I adjure you by the gazelles and does of the field: Do not arouse or awaken love until the time is right.
קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות | 8 |
Listen! My beloved approaches. Look! Here he comes, leaping across the mountains, bounding over the hills.
דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים | 9 |
My beloved is like a gazelle or a young stag. Look, he stands behind our wall, gazing through the windows, peering through the lattice.
ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך | 10 |
My beloved calls to me, “Arise, my darling. Come away with me, my beautiful one.
כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו | 11 |
For now the winter is past; the rain is over and gone.
הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו | 12 |
The flowers have appeared in the countryside; the season of singing has come, and the cooing of turtledoves is heard in our land.
התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך | 13 |
The fig tree ripens its figs; the blossoming vines spread their fragrance. Arise, come away, my darling; come away with me, my beautiful one.”
יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה | 14 |
O my dove in the clefts of the rock, in the crevices of the cliff, let me see your face, let me hear your voice; for your voice is sweet, and your countenance is lovely.
אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר | 15 |
Catch for us the foxes— the little foxes that ruin the vineyards— for our vineyards are in bloom.
דודי לי ואני לו הרעה בשושנים | 16 |
My beloved is mine and I am his; he pastures his flock among the lilies.
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר | 17 |
Before the day breaks and shadows flee, turn, my beloved, and be like a gazelle or a young stag on the mountains of Bether.