רות 2

1 ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך ושמו בעז

And Noemin had [a friend] an acquaintance of her husband, and the man [was] a mighty man of the kindred of Elimelech, and his name [was] Booz.

2 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי

And Ruth the Moabitess said to Noemin, Let me go now to the field, and I will glean amongst the ears behind the man with whoever I shall find favour: and she said to her, Go, daughter.

3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך

And she went; and came and gleaned in the field behind the reapers; and she happened by chance to come on a portion of the land of Booz, of the kindred of Elimelech.

4 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה

And, behold, Booz came from Bethleem, and said to the reapers, The Lord [be] with you: and they said to him, The Lord bless you.

5 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת

And Booz said to his servant who was set over the reapers, Whose [is] this damsel?

6 ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב

And his servant who was set over the reapers answered and said, It is the Moabitish damsel who returned with Noemin out of the land of Moab.

7 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט

And she said, I pray you, let me glean and gather amongst the sheaves after the reapers: and she came and stood from morning till evening, and rested not [even] a little in the field.

8 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי

And Booz said to Ruth, Hast you not heard, [my] daughter? go not to glean in another field; and depart not you hence, join yourself here with my damsels.

9 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים

[Let] your eyes [be] on the field where [my men] shall reap, and you shall go after them: behold, I have charged the young men not to touch you: and when you shall thirst, then you shall go to the vessels, and drink of that which the young men shall have drawn.

10 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה

And she fell upon her face, and did reverence to the ground, and said to him, How is it that I have found grace in your eyes, that you should take notice of me, whereas I am a stranger?

11 ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום

And Booz answered and said to her, It has fully been told me how you have dealt with your mother-in-law after the death of your husband; and how you did leave your father and your mother, and the land of your birth, and came to a people whom you knew not before.

12 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו

The Lord recompense your work; may a full reward be given you of the Lord God of Israel, to whom you have come to trust under his wings.

13 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך

And she said, Let me find grace in your sight, my lord, because you have comforted me, and because you have spoken kindly to your handmaid, and behold, I shall be as one of your servants.

14 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר

And Booz said to her, Now [it is] time to eat; come here, and you shall eat of the bread, and you shall dip your morsel in the vinegar: and Ruth sat by the side of the reapers: and Booz handed her meal, and she ate, and was satisfied, and left.

15 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה

And she rose up to glean; and Booz charged his young men, saying, Let her even glean amongst the sheaves, and reproach her not.

16 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה

And do you by all means carry it for her, and you shall surely let fall for her some of that which is heaped up; and let her eat, and glean, and rebuke her not.

17 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים

So she gleaned in the field till evening, and beat out that she had gleaned, and it was about an ephah of barely.

18 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה

And she took [it] up, and went into the city: and her mother-in-law saw what she had gleaned, and Ruth brought forth and gave to her the food which she had left from what she had been satisfied with.

19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז

And her mother-in-law said to her, Where have you gleaned today, and where have you wrought? blessed be he that took notice of you. And Ruth told her mother-in-law where she [had] wrought, and said, The name of the man with whom I wrought today [is] Booz.

20 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא

And Noemin said to her daughter-in-law, Blessed is he of the Lord, because he has not failed in his mercy with the living and with the dead: and Noemin said to her, The man is near akin to us, he is one of our relations.

21 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי

And Ruth said to her mother-in-law, Yes, he said also to me, Keep close to my damsels, until the men shall have finished all my reaping.

22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר

And Noemin said to Ruth her daughter-in-law, [It is] well, daughter, that you went out with his damsels; thus they shall not meet you in another field.

23 ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה

And Ruth joined herself to the damsels of Booz to glean until they had finished the barley harvest and the wheat harvest.

Ruth and Boaz