רות 2
| ולנעמי מידע (מודע) לאישה איש גבור חיל--ממשפחת אלימלך ושמו בעז | 1 |
Naomi ne nigi watne moro ma jadala gi chwore, mane wuok e anywola joka Elimelek, mane nyinge Boaz. Boaz ne en ngʼama idewo momi luor.
| ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים--אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי | 2 |
Kendo Ruth nyar Moab nowachone Naomi niya, “Yiena mondo adhi e puothe mondo ahul cham ma jokeyo oweyo, e puoth ngʼato angʼata manyalo timona ngʼwono.” Naomi nowachone niya, “Dhi adhiya, nyara.”
| ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה--חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך | 3 |
Omiyo nowuok modhi kendo nochako hulo e puothe bangʼ jokeyo. To nopo nono ni otiyo mana e puoth Boaz, mane wuok e anywola mar Elimelek.
| והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה | 4 |
E kindeno Boaz nochopo koa Bethlehem, kendo nomoso jokeyo niya, “Jehova Nyasaye obed kodu!” Jokeyo bende nomose niya, “Jehova Nyasaye mondo ogwedhi.”
| ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת | 5 |
Boaz nopenjo nyapara mar tich mane rito jokeyogo niya, “Dhako ma pod tin cha en mar ngʼa?”
| ויען הנער הנצב על הקוצרים--ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדי מואב | 6 |
Nyaparano nodwoko niya, “En nyar Moab manyocha odwogo gi Naomi koa e piny Moab.
| ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה--זה שבתה הבית מעט | 7 |
Nokwayowa ni, ‘Yienauru ahul kendo achok cham modongʼ e dier tiangʼ moseka ma jokeyo oweyo bangʼ-gi.’ Nodonjo e puodho kendo koro osetiyo ma ok oywe, chakre okinyi nyaka sani, makmana kuom thuolo matin mane oyweyogo ei kiru.”
| ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי | 8 |
Kuom mano Boaz nowachone Ruth niya, “Nyara, winj gima anyisi. Kik koro idhi ihul cham e puodho machielo kendo kik ia ka. Bed ka kod nyiri matiyona.
| עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן--הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים | 9 |
Rit puodho ma ji keyoe, kendo lu bangʼ joma nyiri. Asenyiso joma chwo ni kik gimuli. Kendo sa asaya ma riyo oloyie to dhi imodhi e dopige ma jogi osepongʼo gi pi.”
| ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני--ואנכי נכריה | 10 |
Kane Ruth owinjo wechegi, nokulore piny e nyim Boaz. Nowuoyo kowuoro niya, “Angʼo momiyo aseyudo ngʼwono machal kama e nyim wangʼi, an japiny moro nono?”
| ויען בעז ויאמר לה--הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום | 11 |
Boaz nodwoko niya, “Osenyisa gik moko duto misetimone wuon odu chakre chiengʼ mane chwori othoe; kaka niweyo wuonu gi minu gi thuru kendo nibiro mondo idag gi joma ne ok ingʼeyo chon.
| ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו | 12 |
Mad Jehova Nyasaye chuli kuom gima isetimo. Mad Jehova Nyasaye Nyasach Israel, misebiro mondo ipondi e bwo bwombene, ogwedhi gi gweth mogundho.”
| ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך | 13 |
Ruth nowacho niya, “Mad amed yudo ngʼwono e nyim wangʼi, yaye ruodha. Isehoya kendo isewuoyo gi ngʼwono ne jatichni; kata obedo ni an dhano adhana ma ok nyal pim kata gi achiel kuom jotijegi ma nyiri.”
| ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר | 14 |
Kane sa chiemo ochopo, Boaz nowachone niya, “Bi ka ichiem. Kaw makati mondo iluti e divai makech.” Kane obet piny gi jokeyo, ne omiye ondelo moko. Ne ochiemo moyiengʼ mi chiemo moko nodongʼ.
| ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט--ולא תכלימוה | 15 |
Kane oa malo mondo ochak hulo, Boaz nomiyo joge chik niya, “Kata kapo ni ochoko kogolo kuom cham mapok oka, to kik uchande.
| וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה | 16 |
Kar chande to golneuru cham moko mapok oka kuonde mochung-gie kendo uwene mondo oka odhigo, kendo kik utame.”
| ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים | 17 |
Omiyo Ruth nohulo e puodho nyaka odhiambo. Eka bangʼe notengʼo cham mar shairi mane osechoko, kendo ne oromo debe achiel.
| ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה | 18 |
Ne otingʼe motere nyaka dala, kendo wuon odgi noneno kar romb cham mane ochoko. Bende Ruth noterone chiemo mane ochamo odongʼ.
| ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית--יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז | 19 |
Wuon odgi nopenje niya, “Kawuono ne ihulo kanye? Ne itiyo kanye? Ogwedh ngʼat mane iyudo motimoni maberni!” Eka Ruth nonyiso wuon odgi kuom ngʼat mane otiyo e puothe chiengʼno. Nowacho niya, “Ngʼat mane atiyo e puothe kawono iluongo ni Boaz.”
| ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש--מגאלנו הוא | 20 |
Naomi nowachone chi wuode niya, “Jehova Nyasaye mondo ogwedhe. Pok oweyo nyiso ngʼwonone ne joma ngima kod joma otho.” Nomedo wuoyo kowacho niya, “Ngʼat mosetimoni maberno en watwa hie, machiegni kodwa.”
| ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי | 21 |
Eka Ruth nyar Moab nowacho niya, “Bende nowacho ni, ‘Bed kaachiel gi jotichna ma nyiri nyaka chop gitiek kayo chamba duto.’”
| ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר | 22 |
Naomi nokone Ruth chi wuode niya, “Nyara, biro bedoni maber ka idhi ibedo kaachiel gi nyige, nikech kidhi e puoth ngʼat moro machielo, to gimoro marach nyalo hinyi.”
| ותדבק בנערות בעז ללקט--עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה | 23 |
Kuom mano, Ruth nobet machiegni gi jotich Boaz ma nyiri kohulo nyaka chop keyo mar shairi gi mar ngano norumo. Kindeno duto Ruth nodak gi wuon odgi.
