תהילים 95
| לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו | 1 |
Kom, la oss juble for Herren, la oss rope med fryd for vår frelses klippe!
| נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו | 2 |
La oss trede frem for hans åsyn med pris, la oss juble for ham med salmer!
| כי אל גדול יהוה ומלך גדול על-כל-אלהים | 3 |
For Herren er en stor Gud og en stor konge over alle guder,
| אשר בידו מחקרי-ארץ ותועפת הרים לו | 4 |
han som har jordens dyp i sin hånd og fjellenes høider i eie,
| אשר-לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו | 5 |
han som eier havet, for han har skapt det, og hans hender har gjort det tørre land.
| באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני-יהוה עשנו | 6 |
Kom, la oss kaste oss ned og bøie kne, la oss knele for Herrens, vår skapers åsyn!
| כי הוא אלהינו-- ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם-בקלו תשמעו | 7 |
For han er vår Gud, og vi er det folk han før, og den hjord hans hånd leder. Vilde I dog idag høre hans røst!
| אל-תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר | 8 |
Forherd ikke eders hjerte, likesom ved Meriba, likesom på Massadagen i ørkenen,
| אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם-ראו פעלי | 9 |
hvor eders fedre fristet mig! De satte mig på prøve, de som dog hadde sett min gjerning.
| ארבעים שנה אקוט בדור-- ואמר עם תעי לבב הם והם לא-ידעו דרכי | 10 |
Firti år vemmedes jeg ved den slekt, og jeg sa: De er et folk med forvillet hjerte, og de kjenner ikke mine veier.
| אשר-נשבעתי באפי אם-יבאון אל-מנוחתי | 11 |
Så svor jeg i min vrede: Sannelig, de skal ikke komme inn til min hvile.
